קישורים על בראשית א:ד

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כׇּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}        

וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כו'. ואמרו חכז"ל שבקשו האור והחשך להשתמש בערבוביא. אך וירא אלהים את האור כי טוב לכן ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. הנה יש להתבונן איכה שייך להשתמש האור והחשך יחד בערבוביא שני הפכים בנושא אחד. אכן הנה התורה נקרא אור והתאוות עולם הזה נקראים חשך כנודע. ולכן הנה העוסק בתורה ובעבודה צריך להיות לבו וכוונתו טהורה לש"ש לבד ולא לשום כוונה חיצונית כלל כמ"ש יראת ד' היא אוצרו. יראת ד' טהורה וכו'. וכמ"ש חכז"ל לעבוד שלא ע"מ לקבל פרס שהפי' הוא לא על שכר עולם הזה גם לא על תקוות שכר עוה"ב כנ"ל. לכן האדם העובד את הש"י צריך לישר לבבו שלא יגיע לו בוודאי שום שכר וגמול כלל חלף עבודתו ואפי' אם חלילה עוד להיפך יסבול וישא הכל ולא ינוח מעבודתו והוא שכתוב לעבוד ולמשא על עבודתו ועל משאו כנ"ל. וזהו הרמז במ"ת שכפה עליהם הר כגיגית שאמרו חכז"ל אע"פ שיכפה עליהם חלילה משא הרב הכבידים על שכמם אעפ"כ יקבלו הכל לטובה כנ"ל. וזהו ע"ד שפי' הרב הרמ"ע ענין הטענות של יהושע עם ישראל כמוב' בסוף ספר יהושע שאמר להם בתחלה ועתה יראו את ד' ואם רע בעיניכם לעבוד את ד' בחרו לכם כו' ויען העם ויאמר חלילה לנו לעזוב את ד' כו' כי הוא הוציאנו ממצרים ועשה כל האותות כו' שבתשובה הזאת של ישראל הבין יהושע כי ע"כ לא יעזבו את ד' בעבור הטובות שעשה להם. ואם חלילה יהי' להיפך אז שוב ישובו מאחריו ח"ו ע"כ אמר להם שנית לא תוכלו לעבוד את ד' כי אלהים קנא שמו לא ישא לפשעכם שהבינם כי לפעמים יתהלך עמם במדה"ד על מעשיהם. ואעפ"כ לא תשכחו את ד' אלהיכם כי גם הרעה ח"ו תקבלו כמו הטובה. אז ויענו כל העם לא כי את ד' נעבוד ובקולו נשמע בכל הבחי' שיעברו עלינו אח"כ ויכרות להם יהושע ברית וכתי' וישם לו חק ומשפט בשכם. הפי' חק הוא דבר שהוא בגזירות המלך בלי טעם ומשפט מורה על בחי' יסורין ר"ל כנודע. וז"פ שבכריתות הברית התנה עמהם שאע"פ שיהי' לפעמים גזירה שהוא כחוק בלא טעם אעפ"כ אל יקשה בעיניך למה עשה ד' ככה. וגם צריך לקבל ר"ל גם המשפט בחי' היסורים לבלתי יפול ח"ו מעבדות הש"י כי הכל לטובה. וזהו באמת המדה של בנ"י שבכל הצרות והגליות שעברו עליהם בכל זה הם חזקים וקיימים הם באמונתם כיתד שלא תמוט לעולם. אבל בעובדי כוכבים כתי' והי' כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו וכו'. וזפ"ה כל הגוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך כי גדול אתה ועושה נפלאות פי' שהם אך משתחוים לפניך בעת אשר תעשה עמהם נפלאות ונסים אבל אנחנו עמך כו' נודה לך לעולם. הורני ד' דרכך כו' אודך ד' אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם פי' לעולם בכל הבחינות שיעברו עלינו נודה לשמך. כי עיקר הוא חסדך גדול עלי מה שהצלת נפשי משאול תחתיה מעונשי הגיהנם ח"ו כנ"ל. וז"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל שהוא בחי' חוק ומשפט וכו' ובכ"ז הם קבלו התורה אבל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום כו' ואעפ"כ לא רצו לקבל התורה כו'. וזהו הרמז שאמרו במרה שם שם לו חוק ומשפט כי בתחלתם מיד במרה על הדינין נצטוו שאע"פ שיעברו חלילה הדינין עליהם כנ"ל בכ"ז יקבלו עליהם המצות וז"ש שם שם לו חק ומשפט. הנה פי' חק ומשפט כבר בארנו כנ"ל. אבל אח"כ כתי' והי' אם שמוע תשמעו וכו' ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כו' כי באמת סוף הדבר שלא יעשה עמנו רעה. אבל בתחלה אתם לא תכוונו על כך בעבור טובתכם כמו שהזהיר הכתוב לא תעשון אתי אלהי כסף וכו' והבן. וזה שאמרו המקדש את האשה ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה ר"י אומר בדבר שבממון תנאו קיים לכך בלי ספק כי אין צריך לקוות בתפלתו ועבודתו על זה. והנה כבר מבואר בספר חובות הלבבות כל עניני פחיתות הזאת ע"ש. ומה גם כי הלכה פסוקה היא כי הפועל העובד אינו רשאי לאכול בשעת מלאכה זולת אשר יחוננו הבע"ב ממדת החסד ע"ש בב"מ. והנה לכך צריך ליזהר מלהשתמש בערבוביא חשך ואור להיות בכוונת התורה והעבודה לערב האור התורה בחשך של העולם הזה כמבו' במדרש שהתחלנו. ולכך ויבדל אלהים בין האור והחושך. אבל חכז"ל אמרו שגנוז לצדיקים לע"ל הפי' הוא כי צריך ליזהר שלא להתכוון גם על עוה"ב בעשיית המצות כמ"ש וזהו הפי' וירא אלהים את האור כי טוב וגנזו לצדיקים לע"ל דהנה העיקר האור של תורה יתגלה לצדיקים לע"ל. וז"פ גנזו לשכר העוה"ב לצדיקים לע"ל פי' העתיד לבא להם השכר שלא יהנו ממנו כלל בעולם הזה ולבל ידעו ממנו כלל בעולם הזה אם יש להם שכר לע"ל אם לא. וכמש"א ר' אבוהו כל אילון לאבוהו ואני אמרתי לריק יגעתי. פי' שהוא זכה לכל זה ע"י מה שאמר בלבו תמיד כי לריק יגעתי כי מי יודע אם יקבלו מצותי ועבודתי וז"פ שגנזו מהם לבל יכוונו עליו. וזה ודע שמתן שכרן של צדיקים לע"ל. פי' הידיעה ממתן שכרם של צדיקים הוא לעתיד לבא אבל בעולם הזה אף הידיעה הזאת אין להם. וז"ש דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב. פי' שלא ידעו מזה בעולם הזה אם יש להם חלק בעוה"ב. וז"ש הוה זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרם של מצות. פי' כאשר אין אתה יודע אם יתנו לך איזה שכר בעד המצות אשר אתה עושה. א"כ אין לך לשער גודל המצוה או הקטנה ממנה כי אין חילוק בעיניך בין זו לזו כי כולם מרועה אחד ניתנו מפי הש"י ב"ה. וז"פ הפ' שהתחלנו וירא אלהים את האור כי טוב. פי' אור התורה הוא טוב שבקשו האור והחשך להשתמש בערבוביא. פי' בכוונת תערובות אור התורה עם מתן שכר ותאוות העולם הזה שהוא חשך. ויבדל אלהים. וגנזו לשכר העתיד לבא לצדיקים כנ"ל: