וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ (ס)
תפארת שלמה
ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. הנ"ל לרמז בזה מעלת הצי"ע אשר הוא המשפיע כ"ט והוא שומר ההשפעות לבל יבוזו זרים. וזה סוד תפלת נעילה בחי' נעל חותם בתוך חותם נע"ל י"ה כמבואר במ"א. וז"ש הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ואתה את בריתי תשמור. פי' תשמור ההשפעות לבל ילכו חוצה. וז"פ ויגרש את האדם. הקב"ה גרש את האדם. וישכן מקדם לגן עדן. קאי על אדה"ר כאשר ראה אדה"ר שהקב"ה גרשו מג"ע. בחר לעצמו עבדות כזה וישכן מקדם. פי' השכין לשון השראה. מקדם. פי' מרצון הקדום כמ"ש קדם ידעתי מעדותיך שהם עולמות הקדם הנסתר ונעלם מכל חי והוא כולו חסד ורחמים. והמשיך מימי קדם הכרובים רמז ליחוד למעלה. לשמור את דרך עץ החיים. שיהי' שמירה מעולה מן החיצוני' לבל יהי' להם שום יניקה משפע החסדי'. וז"ש ג"כ בא"א ע"ה את בריתי תשמור. כי א"א הי' בחי' החסד. ודרך החסד להתפשט לזה הי' צריך ג"כ בחי' הגבורה וצמצום לבל יבוזו זרים כנ"ל:
תפארת שלמה
א"י ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. הנ"ל ברמז הכ' שהוא מדבר על מעלת האדם וגודל כח הצדיקים בעוה"ז שיש להם כח לפעול בעולמות העליונים היחוד כרצונם ולהמשיך עי"ז השפעות טובות בעוה"ז. כי הנה ענין גן הוא סוד עלמא תתאה בחי' מלכות ובחי' עדן הוא עלמא עילאה בינה ונהר יוצא מעדן להשקות שהוא נקרא רחובות הנהר כיל"ח. והנה למעלה אמה"כ ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. ר"ל שהש"י ב"ה נטע שפע טוב לבחי' גן מלכות להמשיך בעדן בכח אימא עילאה להשפיע למלכות כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכ"ז הוא כי וישם שם את האדם אשר יצר כי בכח האדם הוא כ"ז להמשיך השפעה מעין הבריכה העליונה אל המלכות על ידי פעולת היחוד יוכל להמשיך לבחי' גן בעדן מקדם מעולמות הקיים גבוה מעל גבוה. כי כן כתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה במ"ע ובמל"ת לעבוד ה' ולשמר ה' כנ"ל. ולכך אמה"כ בזה ויגרש את האדם לאחר הגירושין אף בהגלות בעוה"ר אעפ"י שגרשו מ"מ וישכן מקדם לג"ע הנה יוכל להמשיך הארה ולהשכין מקדם מעולמות הקדם לג"ע למטה כו' כי אף בהגלות יכול לעשות היחוד וזה את הכרובים פי' כרובים הוא זו"נ כמבואר בזוה"ק כי פעל היחוד גם בהגלות כמו לשעבר. גם פעל ואת להט החרב המתהפכת שיהי' כח באדם להיות לו להט החרב לנצח את החיצונים כמ"ש וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים לבל תלך ההשפעה לחיצונים כמ"ש יתו"ם ואלמנ"ה יעודד יתום ואלמנה הוא יסוד מלכות הם יעודד בהיחוד והשפעה. ודרך רשעים יעות לבל תלך השפע אליהם חלילה. וזהו לשמור את דרך עץ החיים כמ"ש ושמרו דרך ה' לבל ינקו החיצונים מהקדושה כנ"ל:
תפארת שלמה
א"י וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים. כי שכינת כבודו ית"ש יורד מקדם מעולם הקדום לג"ע על הצדיקים הם הממשיכים את השכינה למטה והם נקראים כרובים כידוע מזוה"ק ותיקונים וכמ"ש והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה הם הצדיקים הפורשי' כנפיהם בתפלה למעלה על יחוד קב"ה ופניהם איש אל אחיו להתפלל כאו"א על ישראל חבירו. וז"ש משרתיו שואלים זה לזה פי' שואלים ומבקשים זה על זה להמשיך להם כל טוב. כי איה מקום כבודו כו'. אם ח"ו הם מדולדלים איה כבוד הש"י ואיפה כבוד המלך אם בניו ועבדיו הם לבז ולמשיסה בין העמים. לכן ממקומו הוא יפן ברחמים לעמו להושיעם ויתגדל ויתקדש כבוד שמו יתברך בעולם ויחון עם המיחדים שמו כנ"ל: