וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
מאור ושמש
וירק את חניכיו ילידו ביתו שלשה מאות ושמנה עשר וירדוף כו' ויחלק עליהם לילה כו' ופי' רש"י עפ"י מדרש רבה אליעזר לבדו הי' והוא גי' שי"ח ולכאורה צריך להבין דהא באמת כתיב את חניכיו שלשה מאות ושמנה עשרה ועפ"י פשוטו אינו מרומז על אליעזר לבדו ונראה עפ"י הרמז דהנה איתא בגמרא ברכות תפלות אבות תקנם ונראה לפרש עד הרמז שר"ל שהאבות בצדקתם וכושר מעשיהם פעלו שיועיל התפלה והנה אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תיקן תפלת מנחה יעקב תיקן תפלת ערבית והיינו ר"ל שכל אחד פעל שתועיל התפלה ההוא והוא לשון תיקן והנה התפלה נקרא שיח כדכתיב ויצא יצחק לשוח כו' גם אמרו חכמז"ל אין שיחה אלא תפלה וכו' והנה בפ' בראשית כתיב וכל שיח השדה טרם כו' ואדם אין לעבוד את האדמה ופי' רש"י שלא הי' מי שיתפלל על הגשמים ע"ש בדברי רש"י ז"ל ולדברינו ת"ל מפורש בקרא בפרוש שהוא מרמז התפלה שלא הי' מי שיתפלל כי מלת שיח מרמז על התפלה וזו וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ כו' מחמת שאדם אין וק"ל ויש להבין למה באמת נקרא התפלה בלשון שיח ויראה כי שיח הוא שין י"ח וידועי מספרי קודש כי שין מרמז לשלשה האבות הקדושים וי"ח הוא הח"י ברכות של תפלה על המכוון הנ"ל שהתפלות אבות השלשה תקנום וזה יש לרמז בהפסוק וירק את חניכיו שלשה מאות ושמנה עשר ר"ל שיח זו תפלה והיינו שע"י התפלה נצח להשונאים וזה רמזו חכמז"ל בדבריהם אלעזר לבדו הי' ר"ל אל עזרו ע"י התפלה כדכתיב במשה ויקרא שמו אליעזר כי אלקי אבי בעזרי והנה שהגם שאברהם תיקן רק תפלת שחרית אמנם אברהם הי' הכללות של השלשה אבות כאשר ברכו והבטיחו הש"י ואעשך לגוי גדול זה שאומרי' אלקי אברהם ואברכך זה שאומרי' אלקי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי יעקב הרי אברהם נתברך שהוא יהי' הכללות של שלשתן ובו נכללו כולם ובתפלה שתיקן אברהם נכלל גם תפלת מנחת וערבית כידוע ליודעי חן ולזה כתיב ויחלק עליהם לילה ויכם היינו שע"י תפלת ערבית נצח אותם ויכם וק"ל: