וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃
אור המאיר
ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה ולהבין דאיתא בזוהר ע"פ ויקרא ה' לאור יום ופי' קרא וזמין לאפקא מהאי אור וגו' ע"ש לענינינו שהיא לשון הזמנה וזהו הרמז בכאן נקרא לנערה כלו' כן ענין בני ישראל והתנהגות עבודת הבורא מתחלה צריך להזמין לה ולבנות קומה. שלימה לעשות מבחינ' נער בחי' נערה באות ה' והחילוק יובן ממאמר הזוהר להמעיין שם במקומו ואח"כ כשהצדיקים מזמינים לה קומה בנויה ומתוקנת אזי ונשאלה את פיה מה שמצוה לעשות ועיין בדרוש שבועות ותבין כאן שביארנו פ"ה נעשה ונשמע ברישא עושי והדר לשמוע והיה אם עיני שכל לכם תבינו ואחר תשכילו רוב גופי תורה והדרכה לעבודת הבורא הנרמז בהני מילי מעלייתא בפרשת עבד אברהם שהענין נוקב והולך מעת בריאת האדם על הארץ עד ביאת משיחנו וכמעט כל ענייני עבודת האדם יחד עשיר ואביון כל אחד ואחד לפי קט שכלו יכול להמציא מרגוע לנפשו ליקח לעצמו בחי' התעוררות לעבודת גבוה והכל תלוי ועומד בדרך הזה שהלך העבד להביא את רבקה להזדווג ליצחק וברצון של לבן אח רבקה לבטל מכל וכל לבלתי יבואו בני ישראל למעלתם המפוארת בנתינת התורה וכדומה כמבואר לעיל וכבר רמזנו שענין של לבן אחי רבקה נמשך מאז ומקדם מעת שבא הנחש והטיל הזוהמא בחוה אשת אדה"ר אשר ידוע מספרים שבסיבה זאת תולה נדות בני ישראל רמיזא רמזה רבקה ליצחק והראה לו בתולים כאשר נתעוררו חז"ל ויאמרו לא נמצא לה בתולים אמר לה אולי העבד פגע בך אז הלכם להראות בתוליה במקום אשר נפלה מעל הגמל מבושת פניה בראותה אותו בדרך לקראתה וצריך להבין דבריהם וחידותם מאי רמזה בנפילתה מהגמל וגם האלשיך כתב ע"פ ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ופירש לבל יהי לבו נוקפו אל בא אשה יפה עד מאוד ביד עבד איש בדרכים ע"כ סיפר לו את כל הדברים איך ענהו ה' בנסיונו וה' ענהו במענה פיו ופרטי הצלחת הדרך כלומר אם לא מרוב צדקו לא עבד קב"ה ניסא לשקרא ע"ש עניינו נמצא מצינו שיצחק ירא לנפשו במאוד פן ואולי היה ח"ו איזה בלבול הדעת לבטל גודל התועלת הנמשך בהליכת דרך העבד ובפרט כאשר לא מצא לה בתולים לזה בא הרמז בתורה: