וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃
תפארת שלמה
וישלחו את רבקה ואת מניקתה. יבואר עפ"י הידוע כי השפע של ב"י צריך להיות מסטרא דקדושה כי השפע הבאה מסט"א הוא מטמטם לבו של אדם ומביאו לידי חטאים ח"ו. לזה בזמן הגלות בין העובדי כוכבים כתיב לחמם טמא כי השפע בא ע"י הסט"א. ובזה פרשתי מ"ש יעקב לבניו חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף. שהוא דבר תימה על יעקב אבינו ע"ה החתום במדת האמת איך הוציא מפיו דבר זה אשר לא כן היה. אולם כוונתו היה איך שיהיה אם הוא חי היה ירא לנפשו שתבא השפע אל יוסף מסטרא דמסאבא. וזש"א חיה רעה אכלתהו טרוף טורף השפע ופרנסתו יהי' מבחי' חיה רעה. וז"פ להבדיל בין הקודש ובין החול וכו' ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. פי' להבדיל בין השפע הבאה ממקום קדוש ובין הסט"א. וז"ש זאת החיה אשר תאכלו. זאת היא השכינה משפע הבאה מסטרא דקדושה תאכלו. אך ה' ברוב רחמיו וחסדיו הציל אותו משליטת החיצונים לכן כתיב ויברך ה' את המצרי בגלל יוסף ששלח הברכה בבית המצרי כדי שלא יהנה יוסף משפע של הסט"א. דאל"כ מה אשמעינן התורה ששלח ברכה למצרי. אך כל זה היה לטובת יוסף הצדיק כנ"ל. וכן גבי יעקב כתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך. ר"ל שהיה הברכה בבית לבן הרשע עבור יעקב שלא יהנה משפע הסט"א של לבן הרשע. וז"פ הפ' שהתחלנו וישלחו את רבקה ואת מניקתה אברהם מה אשמעינן בזה. לרמז בזה כי תיכף כאשר הוגד לאברהם הנה ילדה מלכה גם היא וכו' ובתואל ילד את רבקה כו'. היה א"א ע"ה צופה ברוה"ק שזאת העלמה תהיה זיווגו של יצחק בנו והיתה צריכה שמירה מעולה לבל תהנה משפע הסט"א. לכן שלח להם מינקת לשון השפעה שתהיה יונקת ממנה. ועתה כאשר נגמר הזיווג הזה וישלחו את רבקה לביתו של אברהם ולא היו צריכים עוד להמינקת היא ההשפעה ההיא. לכן כתיב וישלחו את רבקה ואת מניקתה: