וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
אור המאיר
ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא בכאן בא לבן אל יעקב בהלכות טוען ונטען וע"ד שבארנו במקום אחר מה שטענו אנשי שכם האנשים האלה שלמים הם אתנו וכן צרי יהודה אמרו גם לנו לבנות בית לאלהיכם ככם והכוונה שהם רצו להיות להם חלק במעשיהם הטובים של ישראל כי בלא הם לא ניכר שלימותם ויתרונם של ישראל ביתרון אור ע"ש במקומו וזהו הטענה של לבן הבנות בנותי והבנים בני ידוע מעשים טובים של צדיקים נקרא בנים ורמז לו כל בחינות מעשיך הטובים שסגלת אצלי ומחמתי לי הם כי אני הגורם להיות שלימותך ניכר ונחשב לפניו ית' ביתרון אור מן החשך והצאן הרומז לדרגין קדישין צאני אני הגורם כל זה בסיבתי הבררת כל זאת וישת לו עדרים לבדו כנאמר לעיל וכל אשר אתה רואה בתורה איזה בחינה מפרד"ס לי הוא אני הגורם ככה: