וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
אור המאיר
בפסוק ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ. וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אותה וישכב אותה ויענה. נראה לפרש כי הכלל בידינו ע"י סיפור וספר בהיות האדם עוסק בבנין הקומה של הקדושה בעשיית מעשה המצות וכשרון הפעולות לעשותם כתיקונם ומצותם אזי נשלם קומת השכינה בכל תיקונים ותכשיטים ויכולה להראות פניה לומר חזי במה ברא אתינא לגבך והנה להיות שיעקב אבינו פעל ועשה לתקן הרבה ע"י לבן וכו' שהשלים אותו עמו כל בחי' התרי"ג מצות ממילא נבנה ונתקנה קומת הכנסת ישראל בשלימות וזהו שנותנת תורתינו הקדושה סימן להראות באצבע מאין יצא קומת השכינה בשלימות נאמר ונרשם ותצא דינה בת לאה היא השכינה שנקרא בת לאה כידוע אשר ילדה ליעקב כלומר יעקב אבינו עליו השלום על ידי כשרון פעולותיו שפעל ועשה עם לבן והבריר מאתו כל נצוצות קדושין ואותיות התורה נולדה זאת שתהא לה קומה שלימה במה להתפאר בצדקות הצדיק להראות יתרון מעלתה על בחינת הקליפות הנקרא בנות הארץ וזהו לראות לשון חשיבות בבנות הארץ אמנם להיות שהשאיר אחריו ברכה מאותיות התורה אשר בסיבתם היה לו ללבן קצת תפיסת אחיזה לרדוף אחריו דרך שבעת ימים כמבואר לעיל וגם איחר את נדר עדיין היה קצת אחיזה לקליפות ג"כ בבחי' הקומה של השכינה כ"י וזהו שאומר הכתוב וירא אותה שכם בן חמור החוי וגו' ויקח אותה וגו' ויענה לרמוז את האמור בדברינו שהיה עדיין לסטרא אחרא קצת אחיזה לענות אותה כ"י ולשכב עמה המורה לנגוע קצת בהשפעת השכינה להיות בה מגע נכרי וזהו שרומז הכתוב ותדבק נפשו בדינה וגו' להורות את כל האמור ולזה חרה לבני יעקב מאוד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה: