כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃
תפארת שלמה
נחזור לענינינו לכך אמר יהודה כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתנו פן אראה ברעה כו' כי אין עלי' ויחוד רק ע"י יסוד צדיק ונפשו קשורה בנפשו. והבן. אך בזמן הגאולה שתהי' במהרה ישוב הכל ע"י יוסף הצדיק כמבואר בזוהר הקדוש בפ' ולא עמד איש אתו ע"ש ועל אותה השעה נאמר ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו כי חיש מהר יבא משיח בן יוסף לבשר לעמו הישועה ואז יהי' היחוד שלם כמ"ש ברוך ד' מציון שוכן ירושלים הללויה. ואז יתגלו האורות והשפעות בלי ערך ומסך המבדיל חלילה לא כמו שהוא עתה בגלות כי כל הניסים והטובות הכל באים בהסתר ומתלבשים בדרך הטבע. ועל כזה רמז בענין חנוכה כי בראשונה בזמן הטובה הניחוהו על פתח ביתו בחוץ לפרסם הנס כי באו הניסים אז לעין כל אבל בשעת הגזירה בגלות מניחו על שלחנו ודיו לומר כי הנס הוא בהסתר. ולעתיד כי ישוב היחוד על נכון אז ירדו וישפיעו האורות בנגלה כמ"ש ויעזוב בגדו אצלה וינס ויצא החוצה כי ירדו ההשפעות בלי שום מסך ובלי לבוש רק החוצה כמ"ש מהרה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה כו':