בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
אור המאיר
בפסוק בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור וימררוהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל. הנכון בעיני אשר בכאן מורה התורה באצבע החילוק לדעת מי הוא זה הראוי לקרותו בשם בן להקב"ה וגם מי הוא הראוי לכנותו בשם בת כי בודאי הקב"ה טבע כמה מטבעות בחותם אחד ואין דעתן דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה בבחינת עבודתם יש שנקראו בנים למקום ברוך הוא ויש שנקראו בחינת עבדים רק בחינת נוקבא ורומז הכתוב אם נפשך לדעת מי הוא הנקרא בחינת בן פורת יוסף ותרגום ברי דיסני יוסף כל מגמתו והתאמצו בתורה ותפלה ומעשה המצוה כ"א לפרות ולגדל אות ההשפעה הנקרא יוסף להשפיע משפע ברכה עליונה לשכינה והכל לצורך גבוה לא לטובת הנאת עצמו כלום ובעשות ככה נאות לו לאדם להקרא ולכנות עצמו בשם בן לקרותו יתברך אבי כיון שמעשהו כבן שעושה נחת רוח לאביו שבשמים ואם לאו הלא לבת ישוה וההפרש בין שתי בחינות אלה בחון בפנימיות מחשבתך אם רצונך לבא על תכלית האמת אם יש לך אפס קצת ממדרגת בן או מדריגת נוקבא כי הנה אנו רואין רבות בנות עשו חיל בהכינם לקראת אלקים בתפלה שולח להם הקב"ה איזה הארת השכל לראות כעין רמז וסוד וכדומה מתענוגים הרוחנים ובמיעוט שכלם נשארים שקועים שם להתענג מזה ושוהין שם ראשם ורובם ובאמת אין זה כי אם דרך נסיון לראות היש משכיל דורש אלהים ומגמתו לראות המלך בעצמו כאשר ביארנו למעלה במשל המלך שהעמיד שומרים סביב לחצרו וזהו שגמר אומר הכתוב בן פרת עלי עין מי שזכה במעשיו הטובים לכנותו בשם בן למקום תועלתו גדולה ומובחרת פרת עלי עין כלומר הוא נתגדל ורבו למעלה עלי עין הסתכלות שרואה בתורה ותפלה איננו נשאר שקוע לשם כ"א מגביה א"ע בפנימיות מחשבתו להעמיק עוד יותר ורצונו לראות המלך הקדוש בעצמו ואדרבא מבחי' תענוג התחתון לוקח עצמו התעוררות והתלהבות אם כאן יש תענוג כזה שאינו המלך בעצמו כ"ש וק"ו כשאבוא אל חצר המלך פנימה כלום חסר מבית המלך תענוג כל התענוגים ואוכל להשיג מחוז חפצי זה נאמר בבן העושה רצון אביו כנ"ל אמנם לא כן בנות צעדה עלי שור רומז לבחי' נוקבא המקבל תענוג לעצמו מהסתכלות ומלת שור משמעו לשון הסתכלות כדברי הזוהר ויבואו אל מדבר שור אסתכלותא שם ולפחיתת ערכו נשאר שקוע לשם ושוהה את עצמו להתענג מבחי' הסתכלותו ואינו יכול לעלות למעלה לראות כבוד המלך וממילא כיון שאינו יכול לעלות לשם עם מחשבתו אזי תועלתו מעט בכוונת לבו במקום הגבוה יותר מהתענוג שיש לו ומקבל מבחינת הסתכלותו והכסיל בחושך הולך ואין אור לו לגרום שם בכוונת לבו המשכות השפעה מרום המעלות עד שכינת עוזינו להיות טרם הכין לקראת אלהים להשפיך שיחו לא עלה על רצונו להשלים רצון המלך כ"א אדרבא נפשו שוקקה שהמלך ישלים רצונו למלאות די מחסורו בגשמיות ובאמת עיקר תיקוני התפלה והמצוה המה רק תיקוני שכינה כנודע למביני מדע ורימז הכתוב.