וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃
תוספתא ברכות
ברכת הזימון [נ"א המזון] מן התורה שנאמר: (דברים ח) "ואכלת ושבעת וברכת" זו ברכת הזימון. "וברכת את ה' אלהיך" - זו ברכה ראשונה "על הארץ" - זו ברכת הארץ "הטובה" - זו ירושלים וכן הוא אומר (דברים ג) "ההר הטוב הזה". "אשר נתן לך" - זה הטוב והמטיב.
תוספתא (ליברמן)
ר' מאיר או', הרי הוא או' ואהבת את ה' אליך בכל לבבך, בשני יצריך. ביצר טוב וביצר רע. ובכל נפשך, ואפי' הוא נוטל את נפשך. וכן הוא או', כי עליך הורגנו כל היום. דבר אחר בכל נפשך, בכל נפש ונפש שברא בך, שנ' תחי נפשי וגו', ואו' כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. בן עזיי או' בכל נפשך, תן נפשך על המצות. יש דברים שהן תפילת תיפלה. כיצד כנס מאה כורין, אמ' יהי רצון שיהיו מאתים. כנס מאה חביות אמ' יהי רצון שיהיו מאתים הרי זו תפלת שוא. אבל מתפלל הוא שתכניס בהן ברכה ואל תכניס בהן מאירה.
אור המאיר
ואהבת את ה' אלהיך וכן במדות היראה נאמר בכתוב את ה' אלהיך תירא ירצה ללמד לאדם דרך אשר ישכון אור איך ינהוג בחינות מדותיו עם הבורא ב"ה כי מצינו אשר חכמים הגידו איזהו חסיד המתחסד עם קונו ויש לרמוז בדבריהם כי באמת כללות עובדתינו הכלל לעורר למעלה בשורש השרשים כי באתערותא דלתתא אתער לעילא ולכן תמצא שאסרו לרחם על מי שאין בו דעת ולמדו ממקרא שכתוב כי לא עם בינות הוא ע"כ לא ירחמנהו עושהו ולכאורה וכי בשביל שסרו מעליהם רחמנהו יתברך לכן אסור לרחם אפילו למטה אנוש כערכו עכ"פ ראוי להראות רחמנות אמנם לא כן הדברים כי כיון שעיקר עבודתינו במעשה המצות בכדי לגרום באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וכיון שמי שאין בו דעה סרה מעליו רחמנותו יתברך א"כ אפי' יעשה העושה כל הפעולות שבעולם לרחם על איש חסר דעה תועלתו מעט מן המעט כיון שאינו מעורר למעלה ג"כ לעשות כמעשהו למטה כך יעשה הקב"ה למעלה ולזה אמרו כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו והטעם ממקרא כי לא עם בינות הוא ע"כ לא ירחמנהו עושהו כיון שאין הקב"ה מרחם א"פ מחמת חסרון הבינה והדעה אם כן מה יפעל במעשהו למטה ועיקר הכלל המונח בידינו אשר בכל פרטי מעשיו יגרום ככה במעשה הקב"ה ולזה רמזו חז"ל איזהו חסיד המתחסד עם קונו כלומר שמעשהו שוה ממש כענין החסד לקונו כמו שהוא מעורר למטה מדות החסד ככה נתעורר למעלה ג"כ שהקב"ה נתעורר לנהוג במדת החסד באמצעות התעוררות התחתון ואיש כזה ראוי לכנותו בשם איש חסיד האמת לשלול זולתו אפילו בנוהג א"ע למטה במדות החסד ואין לבו שלם באלהים נמצא איהו מתחסד למטה ואינו מעורר כלום למעלה שהקב"ה יתעורר ג"כ באמצעות התעוררותו דלתתא וזהו איזה חסיד האמת ותמים עם אלהים המתחסד ממש שוה עם קונו איהו למטה והקב"ה למעלה וככה ראוי להיות במדות הגבורה אל ירא לנפשו יראה זולתו ית' שאינו מעורר כלום עם יראה כזה למעלה לזה בא הכתוב באזהרה את ה' אלהיך תירא ירצה להורות את האמור בחי' יראה שלך תהיה ממש שוה ליראת אלהיך מה שהוא ית' ירא תירא גם אתה לשלול יראה זולתו ותיבת את משמעו עם להשוות מדותיו עם מדות הקב"ה וגם כאן בא הרמז ואהבת את ה' אלהיך אזהרה לצדיק להשוות מדת אהבתו את הבורא ב"ה לאהבת המקום מה שהקב"ה אוהב יאהב גם הוא ואם נפשך לדעת מה היא בחינת היראה אצל הקדוש ברוך הוא ואיך שייך לתאר אצלו כביכול בחינות היראה אמנם מצדנו שייך שפיר לתאר אצלו גם כן מדות היראה להיות הבחירה חפשית בידינו למאוס ברע ולבחור בטוב והאדם מורכב מד' יסודות חומרים וקרוב הדבר שיגרר ח"ו אחרי תאותיו הבהמיות וזהו בחי' יראתו יתברך שלא ינטו בנ"י מדרך המלך הטוב והישר ולזה באים כמה אזהרות ועונשין בתורתינו הקדושה יאמין האדם שאין כוונתו ית' עיקר על אזהרות העונש כי באמת העונש של הרצועה בישא אינו כלום נגד המורא שיש לו יתברך שאנחנו עם קרובו ישראל יפרדו ויפרשו ממקום רמא וממקום חיותינו חי החיים הנצחיים והנבער מדעת וחסרון תבונה ירא לנפשו מהעונש ואין יראתו של כלום ואדרבא זהו סיבת התרחקות ממקום חייתו כי מה לו לאדם לירא וליפחד מדבר שהוא מעותד לרפואה לחולי הגוף והנפש וכיון שכן אינו משוה המדות שהוא יתברך ירא שלא יפרד ממנו והוא בכסלתו ירא לנפשו מהרצועה התולה ואין זה יראה של הקב"ה ועיין לקמן שם הרחבנו ביאור אלה הדברים והכלל לזה ישים את רוחו ונפשו בעניני יראתו שלא יפרד ויפרוש א"ע מאביו שבשמים שזה ממש יראת הבורא וכן בחי' האהבה ישוה המדה לאביו שבשמים ולזה רומז הכתוב את ה' אלהיך תירא פירוש עם ה' אלהיך תירא אותה היראה שהוא ירא וגם ואהבת את ה' אלהיך פירוש עם ה' אלהיך מה שהוא אוהב אהוב גם אתה ואז טוב לך בזה ובבא א"ס נ"ו: