לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃
תפארת שלמה
כי ד' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא. הנ"ל בביאור הכתוב הוא ע"ד שכתוב באברהם אבינו ע"ה אלהי השמים ואלהי הארץ. דהנה מיסוד האמונה הישראלית הוא להאמין ולהבין כי כל חפץ הש"י ב"ה בכל בריאת העולמות העליונים גבוה מעל גבוה וכל המלאכים הקדושים כלם הם רק לצורך תכלית האדם העובד בעוה"ז וכל העולמות העליונים הם. רק אמצעים לעבור על ידם ההארה והשפעה לעוה"ז ע"י פעולת הצדיק בעוה"ז כמבואר כ"ז לכל משכיל. והנה הדבר מבואר היות כל תכלית הבריאה רק על כוונת האדם בעוה"ז כאשר הוא הי' סוף המעשה במעשה בראשית ובמחשבה תחלה להיותו ית"ש נקרא מלך רחום וחנון ע"י השפעות הטובות והחסדים הגדולים לאדם העובד לש"י בעולם השפל. כי אך זה רצונו ית"ש להיות אלקותו וגודל טובו ניכר בעולם השפל הזה אשר ממנו יתעלה האדם מאשפות עפר עולם הגשמי לדביקות הרוחני מעלה מעלה עד אין סוף ב"ה כנודע. וז"ש אלה תולדות השמים והארץ בהברא"ם באברה"ם ר"ל כמו שנתבאר כי ביאר הכתוב כי כל תכלית הולדת הבריאה השמים והארץ הי' רק בעבור אברהם אבינו ע"ה בעוה"ז שכל חוקי הבריאה שמים ושמי השמים יהיו מתנהגים על פיהו כמבו' אח"ז אשר בא ה' אלהיו וכל קדושיו עמו להגלות אליו בכ"ע והרבה את החסדים עמו בכל הדרך אשר הלך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר כולם היו נכנעים לפניו ומלאכי עליון באו לשרתו ובעזרתו כל הימים. והנה כן א"א ע"ה הבין כל זה ושם אל לבו לקדש שמו ית' ברבים בעולם להודיע אלקותו ומלכותו בארץ כי בה חפץ הש"י ואינו חפץ בכל מלאכי מעלה זולת אשר יתעלה שמו מעולם השפל הזה ע"י האדם העובד לשמו. וכמו שנתבאר זה בענין השראת השכינה בתחתונים בהמשכן ובית עולמים אשר השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ובא להשרות שכינתו בין שני בדי ארון. וכן הי' במתן תורה אשר הרכין הקב"ה כל הרקיעים על הר סיני להגלות לעמו ישראל באהבה עם כל אלפי שנאן שרי מעלה אין שיעור למרכבות כבודו. וכל זה הוא האות כי אך בעבור בנ"י העובדים לשמו ית"ש בעוה"ז אך בעבורם נבראו כל העולמות וכל צבאי מעלה לא לצורך עצמם כלל. וע"י התעוררת האדם בעבודתו בעוה"ז יתעוררו כל העולמות על ידו ולעומתו ברוך יאמרו כמבואר כ"ז בחכז"ל. וזה שהוכיח להם משרע"ה לישראל באומרו הן לה' אלהיך השמים ושמי השמי' וכו' רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה. והוא כאשר משרע"ה בשעת מ"ת עבר בכל השמים העליונים וראה כי כולם אין בהם צורך לעצמם כלל זולת עם בנ"י למטה. ולכך זה הדבר אי אפשר לאדם אחר לאומרו זולת משרע"ה אשר ידע בידיעה ברורה ולכך אך על ידו ניתן התורה כי זה הענין הוא הידיעה ההכרחית ושורש העבדות להיות האדם השפל בעוה"ז יודע עד כמה הוא נוגע בעבודתו כי כל העולמות תלוים בעבודתו למעלה אף שאינו נראה לעינים. הנה הידיעה ברורה הזאת היא חזקה מראי' הגשמיות. והיא העיקר והקדמה לקבלת התורה להמשיך אלקותו ית"ש ולפרסם כבודו בעוה"ז בכל נפלאותיו. וזה הוא העבדות של א"א ע"ה שאמר עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ כי ע"י העבדות שלו המשיך האלקות וחסדים הרבים לעוה"ז בארץ. וזה שהוכיח משרע"ה כי ה' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ר"ל רק ע"י שה' אלהיך בקרבך וע"י עבודתך תמשיך אלקותו ית"ש בקרבך עי"כ הוא אל גדול ונורא הוא ניכר במדותיו. חג"ת שהוא רמוז א"ל גדו"ל ונור"א. ועל ידך יתפרסם גדולתו וגבורתו ויראתו על פני תבל כנ"ל: