אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ (ס)
תפארת שלמה
מראשית השנה עד אחרית שנה. וסמוך לי' והי' אם שמוע תשמעו כו' הנראה לרמז בזה על ענין יום שמחת תורה שנקבע אחר ימי חג הסוכות וימים הנוראים. ומפני מה נקרא שמו שמחת תורה. מפני כי החודש הזה הוא ירח האיתנים דתקיפו במצות כי רבים המה המצות שנעשים בו שופר וצום העשור ולולב ומיניו וישיבת סוכה. ולאחר כי עברו הימים האלה אם ירצה האדם לקיים מצות האלו אינו מועיל בזה כלום וא"כ כל אדם יפול בדעתו כי חלף ועבר ממנו נועם המצות היקרים האלה. בזה מורה לנו ביום שמחת התורה כי התורה הוא למעלה מן הזמן. כי בכל המועדים אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים כי בנ"י הם המקדשים הזמנים ומועדים. אבל התורה היא נצחיות ותמיד בכל עת ועונה אשר הוא לומד בהלכות שופר ולולב הוא חשוב בעיני הבורא כאלו עשה המצוה בפועל ממש. כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו כי מי שהוא עוסק בהלכות עבודת י"כ הרי הוא כאלו הקריב הקרבנות היום. וכן הוא בכל המצות. לזאת נכון הדבר לקרוא שמו שמחת תורה כי אין לנו שיור רק התורה הזאת והיא כלולה מכל המצות. וזה הענין ג"כ מ"ש מראשית השנה עד אחרית שנה רמז שמצות תקיעת שופר בר"ה היא הגורמת לכל המצות של כל השנה כמ"ש להלן והי' אם שמוע תשמעו. כי מצות תקיעת שופר היא סגולה להביא את האדם לבחי' השמיעה ולקבל עליו עול התורה ומלכות שמים. וז"ש לא שמיע לא סבירא לי. והשמיעה הוא בחי' הקבלה והוא העיקר. ושמחת קבלת התורה הוא תמידית בכל השנה:
מאור ושמש
א"י ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה וכו' עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד וכו' יש להבין מה לשון עיני ה' הי' די באמרו דורש אותה תמיד מראשית השנה ועד אחרית שנה אמנם הענין הוא שארצינו הקדושה מכוונת כנגד ארץ העליונה מדת מלכות שמים והנה כשהמלכות מקבלת השפעה מהעשר ספירות אז א"י שהיא מכוונת נגדה מקבלת ג"כ כל השפעות טובות כי א"י היא ראשונה לקבלת השפע היורד מלמעלה וזה רמז הכתוב ארץ כו' עיני ה' כי עין גימ' ה' הויות ובי"ת עינים הם עשרה הויות שהם עשר ספירות ושנה גם כן גימ' שפירה וזה עיני ה' דייקא ר"ל כל העשר ספירות מראשית השנה ועד אחרית שנה ר"ל מראשית המדריגה ועד ספירה העשירית וזהו עד אחרית שנה שהיא מקבלת כל ההשפעה היורדת למדת מלכות והבין.