וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃
תוספתא (ליברמן)
הטמא פטור מן הראיה, שנ' ובאת שמה והבאתם שמה, בראוי ליכנס לעזרה, יצא טמא, שאין ראוי ליכנס לעזרה. יוחנן בן רחביי אמ' משם ר' יהודה אף הסומא, שנאמ' יראה, פרט לסומא. השיב ר' על דברי יוחנן בן רחביי, הכריעו חכמים לסייע דברי ר' יהודה. וחנה לא עלתה.
תוספתא חגיגה
הטמא פטור מן הראייה שנאמר (דברים י״ב:ה׳-ו׳) ובאת שמה והבאתם שמה בראוי ליכנס לעזרה [יצא טמא שאין ראוי ליכנס לעזרה].