לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (פ)
ויקרא
וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאׇכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
מאור ושמש
א"י לא תבשל גדי בחלב אמו יש לרמוז בזה דהנה בימים האלו ימי הרצון הממשמשים ובאים לקראתינו צריכין אנו לשוב בתשובה שלימה לפניו ית"ש ולהמשיך ע"י תשובה י"ג מכילין דרחמים עפנ"י לכן אנו אומרים בימים אלו עד יוה"כ בכל יום השלש עשרה מדות כדי לעורר הי"ג מד"ר עכנ"י כאשר היה ברצון הקדום שעלה ברצונו לברוא את העולם היה רק כדי להטיב לכנ"י והי"ג ת"ד הוא מזלא שמזלא עולה בגימ' ג' הויות והן י"ב אותיות ועם המקור הן י"ג כנ"ל בדיבר הקדום וזהו אין מזל לישראל ר"ל "האין היינו המקור של י"ג תיקוני דיקנא הוא מזל לישראל והן יעקב וי"ב שבטים ויעקב הוא המקור שלהם שהיה מרחם עליהם ומסר נפשו עבורם וע"י תשובה אנו מעוררים הי"ג מכילין כאשר היה ברצון הקדום שרצונו הוא רק להטיב לכנ"י בכל מיני טובות רק כשהשפע יורדת למטה שרי או"ה מקטריגים על ישראל לומר למה יזכו לחסדים גדולים כ"כ הקב"ה אומר להם כי חק הוא לישראל פי' חוקה חקקתי גזרה גזרתי מראשית הבריאה ואי אתה רשאי להרהר אחריה וזהו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב הוא הפי' שכתב הרב הקדוש דק"ק בארדיטשוב בספר קדושת לוי דהיינו שרצונו ית"ש להיטיב לכנ"י והם רוצים לבטל רצונו ויש לאלהי יעקב עם או"ה משפט ע"ז שרצונו ית"ש להטיב לכנ"י בלי שום צימצום מבלי סוף כלל ולא כפרי שנתבשל ונגמר ששוב לא יתגדל יותר רק תמיד ישפיע להם רחמים על רחמים וטובות על טובות לאין סוף ושיעור וזה נרמז בפסוק לא תבשל גדי בחלב אמו כי גדי הוא מזלא כמחז"ל גד גדי וסנוק לא גד גדי הוא גימ' י"ז והוא שם של "אהוה שהוא ראש הרחמים שהוא בגימ' טוב "וחלב למפרע הוא נוטריקין "בכסא "ליום "חגינו וזהו לא תבשל גדי בחלב אמו ר"ל כשתמשוך בר"ה ע"י תשובה שהיא אימא עילאה השם של "אהוה שהוא מקור הרחמים המזל העליון תראה שלא יהיה בשום צימצום כדבר שכבר נתבשל ונגמר שלא יוגדל עוד יותר רק בלי שיעור וסוף יתוסף רחמים על רחמים ושפע טובות על טובות על כנ"י אמן כנ"ל.
חובות הלבבות
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי מִצְוֹת הַשֵּׁמַע שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב בָּהֶם וְלֹא דּוֹחֶה אוֹתָם כְּאִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב וְשַׁעַטְנֵז וְכִלְאַיִם וְהַדּוֹמֶה לָהֶם מִמָּה שֶׁנֶּעֶלְמָה מִמֶּנּוּ עִלַּת אִסּוּרָם וְעִלַּת חִיּוּב מִמָּה שֶׁנִּתְחַיַּבְנוּ מֵהֶן.