קישורים על הושע יד:י

ומסיים פ' שובה מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וגו'. הענין ע"פ מה שנא' איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כסיל נקרא מי שאין לו כלום יר"ש שהד"ת לא נכנס עוד ללב ואין מורה אותו כלום וכמו שנדרש ע"ז (יומא ע"ב:) עה"פ למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין על מי שאין בו יר"ש שאין לו לב כלל וע"ז נא' וכסיל לא יבין את זאת דמלת זאת מורה כמו שהי' מפורש לעין כמו מלת זה דקאי על קוב"ה דנקרא זה זה אלי היינו שעומד לנגד עיניו כן שכינתא נקראת זאת כמ"ש בזוה"ק בכמה דוכתי. והיינו שע"י אמונה יכולים ג"כ להכיר כמו שהי' מפורש לעין כמ"ש (זח"ג ר"ל א') איהו אמת ואיהי אמונה שיש ב' בחינות ביראה יראה תתאה שבלעדה לא יוכל לכנוס כלל לד"ת וזה נקרא מפתחות החיצוניות (שבת ל"א:) ויש יראה עלאה כמ"ש בזוה"ק בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין וכו' ונקרא דרתא והוא בחי' בינה לבא שנכנס למעמקי הלב והתורה תרעא לזה (כמו שנת' במק"א). ואנו מבקשים הוא יפתח לבינו בתורתו שיכנסו הד"ת בלב וישם בלבנו אהבתו ויראתו אף דהיראה קודם לאהבה דעיקר השתדלות האדם הוא ביראה כמו שנא' מה ה' אלהיך שואל מעמך כ"א ליראה והאהבה בא אח"כ מהשי"ת בדרך מתנה כמו דאי' בשם הרבי ר' בער זצ"ל הרמז דרכו של איש לחזור אחר אשה. אך כשבא האהבה מהשי"ת אז בא גם היראה עלאה כאחד וכמו"ש בזוה"ק (ח"ג קכ"ג ב') י"ה יראה ואהבה כי הם תרין ריעין דלא מתפרשן. וע"ז אמר וכסיל לא יבין את זאת היינו אף המפורש לנגד עין שנקרא זאת. ואיש בער שיש לו לב להבין אך הוא בער מחכמה לא ידע לא ישיג בבחי' הדעת מה שא' אח"כ בפרוח רשעים וגו'. וכן כאן אמר מי חכם היינו שעכ"פ אינו כסיל ויבן אלה אלה נקרא מה שמפורש לנגד עין כמו בחי' זאת כנ"ל. נבון וידעם נבון הוא כשנכנס היראה במעמקי הלב ע"ד שנא' אז תבין יראת ה' והוא יראה עלאה זה יוכל להשיג מדת הדעת שהוא פנימיות מכ"ע אז יבין כי ישרים דרכי ה' וכמו שנא' להגיד כי ישר ה' להגיד אי' בזוה"ק (ח"א רל"ד ב') שהוא רזא דחכמתא שמשיגים ע"י הדעת שהוא חיבור חו"ב שבאמת צדיק כתמר יפרח. וזה שא' צדיקים ילכו בם שמי שהוא מזרע ישראל באמת אינו נופל עי"ז מה שרואה שלות הרשעים ושפלות ישראל בעוה"ז. רק מי שאינו מזרע יעקב כשרואה שלות רשעים בעוה"ז יוכל להכשל עי"ז וכמו"ש (רשיז"ל ע"ז נ"ד.) דא"א שלא יהי' בהן אחד שרואה את ישראל ידם מטה נוטה לבו לע"ז וזה ופושעים יכשלו בם. משא"כ מי שהוא מזרע יעקב באמת ועמך כולם צדיקים וצדיקים ילכו בם ורואים כי ישרים דרכי ה' שבאמת צדיק כתמר יפרח בעתיד ושלוה שלהם הוא רק להשמדם עדי עד. ושבת נקרא זאת כמו שא' (ויק"ר פ' כ"א) בזכות שבת אשרי אנוש יעשה זאת שבשבת זוכין שיהי' הכל מפורש לעין. ע"י שלימות האמונה ומשיגים מעין עוה"ב. ולכן נתייסד מזמור זה לשבת שהוא מעין עוה"ב יום שכולו שבת ואלמלי שמרו ישראל שבת כראוי מיד נגאלין מכל וכל מהיצה"ר ואז יבולע המות לנצח ג"כ כמו"ש בירוש' (תוס' ר"ה ט"ז:) בלע המות לנצח וכו' דיתקע בשופר גדול ומטא זימני' למתבלע שהכל אחד אך העולם נידון אחר רובו וכל נפש בפרט אם יהי' שומר שבת כהלכתו זוכה להיות נגאל מכל וכל ויבולע המות. ואף שלא מצינו זה רק באליהו הנביא מ"מ עכ"פ אין מיתתו נקרא מיתה רק כמו שינה ויקיצה. וממילא בשבת יכולים לתקן כל העבר ע"י התשובה שיהי' נעשים זדונות כזכיות כיון שמשיג היראה והאהבה בשלימות וזוכה לבחי' הדעת שהוא שער הנ' לבעלי תשובה ולכן נסתיים בזה פרשת שובה:

ונא' אח"כ בהפטורה מי חכם ויבן אלה נבון וידעם וגו' זה חוזר על מה שנזכר למעלה שעיקר תיקון כל הפגמים הוא ע"י יגיעה בעצמו בתושבע"פ. אמנם יש עוד תנאי בדבר שלא יחזיק האדם טובה לנפשו גם אם הוא פונה א"ע לייגע בד"ת שיש לו איזה יתרון מצדו. וע"ז נאמר אהי' כטל לישראל שידע בנפשו שגם כל כח רוב חכמה שלו בתושבע"פ הוא רק מה שנשפע לו מלעילא כענין הטל שאין רואין כלל בשעה שיורד רק אח"כ שרואין לחות הארץ רואין שירד טל. וע"ז אמר אני כברוש רענן שתדע בנפשך שאני אכפיף עצמי אליך לסייעך בזה כענין ענף גבוה ורטוב שע"י משיכת יד המקבל נכפף הענף למטה. וזהו ממני פריך נמצא שתדע בנפשך שגם הפרי שלך שהולדת בתורה ע"ד אמרם ז"ל בעגלה ערופה שלא הניחוהו לעשות פרי היינו תורה. וכדאי' בתנחו' נח ע"פ פרי צדיק עץ חיים יש לך פרי יפה מן הבנים והיינו תורה תדע שגם פריך זה ממני הוא נמצא. וע"ז מסיים מי חכם ויבן אלה שגם מי שעוסק בחכמת התורה שהוא במוחו נצרך עוד לבינת הלב ונבון וידעם וגם אם הוא נבון בבינת הלב נצרך עוד להדעת היינו לחבר החכמה שבמוחו עם הרצון שבלב מפני שזהו עיקר המכוון של תושבע"פ כי ישרים דרכי ה' וגו' מפני שגם בעסק התורה יש שני דרכים למיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים בה וכו' ע"כ נצרך לשמור הדעת לידע שממני פריך נמצא: