וְאִם־נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
תוספתא (ליברמן)
החותך כריכות ועתיד לעמרן, וכן אגודי השום ואגודות השום והבצלים, אין להן שכחה. המעמר מפני דלוקה ומפני אמת המים אין להן שכחה מפני שעתיד לבחן. מעשה בחסיד אחד ששכח עומר בתוך שדהו ואמ' לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לשלמים. אמ' לו, אבא, מה ראית לשמוח במצוה זו מכל מצות האמורות בתורה. אמ' לו כל מצות שבתורה נתן לנו המקום לדעתנו, זו שלא לדעתנו, שאילו עשינוה ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו. אמ' לו הרי הוא או' כי תקצור קצירך וגו', קבע לו הכת' ברכה. והלא דברים קל וחומר, מה אם מי שלא נתכוון לזכות וזכה מעלין עליו כאילו זכה, המתכוין לזכות וזכה על אחת כמה וכמה. כיוצא בו, ואם נפש כי תחטא ועשתה וג', והביא איל תמים וג', והלא דברים קל וחומר, מה אם מי שלא נתכוון לחטוא ולא חטא מעלין עליו כאילו חטא, המתכון לחטוא וחטא על אחת כמה וכמה.