רֵֽעֲךָ֨ ורעה [וְרֵ֪עַ] אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃
תוספתא (ליברמן)
ר' שמעון או' אומ' אני אף בפסח דורות נאמ' כן, וכל כך למה, כדי שלא יניח אדם שכנו הקרוב אל ביתו וילך ויעשה פסחו אצל חברו, לקיים מה שנ' טוב שכן קרוב מאח רחוק.