קישורים על נחמיה יב:לא

וָאַעֲלֶה֙ אֶת־שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מֵעַ֖ל לַחוֹמָ֑ה וָאַעֲמִ֡ידָה שְׁתֵּ֣י תוֹדֹת֩ גְּדוֹלֹ֨ת וְתַהֲלֻכֹ֤ת לַיָּמִין֙ מֵעַ֣ל לַחוֹמָ֔ה לְשַׁ֖עַר הָאַשְׁפֹּֽת׃

פרי צדיק

בנחמיה כתיב בחנוכת חומת ירושלים ואעמודה שתי תודות גדולות, והיינו שהחומה נתקדשה אז לאכול בה קדשים קלים ולכן נתחנך בב' תודות, אך יש להבין למה לא נתחנך במעשר ושלמים שהם גם כן מנאכלים לפנים מן החומה, אך בגמרא (שבועות טו.) דרשו גדולה שבתורה ומאי ניהו חמץ וכו' דמי איכא חשיבותא קמי שמיא, אך מפני שהחמץ גדול כג' מיני מצה, והיינו שאף שהכהנים נכנסין לפנים ואוכלין מ"מ לא תאפה חמץ חלקם, שעדיין יש להם נגיעה בשאור, וכמו בגאולת מצרים שנאסר להם שאור וחמץ עד שבאו לקבלת התורה בעצרת שאז מצות שתי הלחם חמץ, וכן תודה שאין בא על שום חטא, ומורה על העתיד שיבוער הרע ויתבטל השאור שבעיסה בא גם כן חמץ כאמור, ואיתא בזוהר הקדוש (רע"מ עקב רעג א) לחם משנה כנגד ב' לוחות דבי' אתיהיבו וכו' אף שהלוחות לא נתנו בשבת, דכו"ע בשבת נתנה תורה כדאיתא (שבת פו:) ואין יום מ' שבת, ואף לוחות האחרונות לא נתנו בשבת דג"פ מ' גם כן אינו חל יום ק"כ בשבת, אך הפי' על מאמר אנכי ול"י לך ששמעו ישראל בשבת שבמאמר אנכי נתקע הת"ת בלבם במאמר ל"י לך נעקר יצר הרע מלבם כמ"ש (בשיר השירים שם) והיינו כלל עשה ול"ת, והיינו ב' לוחות הלב כמש"נ ועל לבם אכתבנה, שנחקקו בלבם הד"ת בלב חכם לימינו, ולתקן הלב כסיל לשמאלו ולכן יכול כ"א מישראל לאכול תודה המורה על ביטול שאור שבעיסה, ובו דייקא בחלת חמץ שבתודה חנכו את החומה, כאמור:
שאל רבBookmarkShareCopy