דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃
תפארת שלמה
א"י וישובו ויחנו לפר פי החירות. יש לפרש עפ"י מ"ש חז"ל תשובה ומעש"ט כו' דהנה בכל המצות ומעש"ט שהאדם עושה צריך לעשות תשובה מקודם. והתשובה אשר מוקדם לו יהיה כעין פניות מקום למעש"ט והמצוה הבא אחריו וזה לשון תשובה ומעש"ט הנ"ל ובכל יום ויום צריך לשוב על יום האתמול אף אם הוא צדיק ולא חטא כלל ועולה במדריגה יותר גבוה בכל יום צריך לשוב היום על יום האתמול למה לא זכה לזה אתמול. וכן דרך כל הצדיקים ההולכים לפר ה' בתשובה כל ימיהם וז"ש כל הנחלים הולכים א"ל הי"ם והים איננו מלא נחלי מים חיים מבאר צדיק אל הים ימא עלאה כו' כולם הם שבים ללכת. ר"ל הם שבים בתשובה ללכת אל מעלה מעלה עד אשר זוכים בתורתם ותפלתם להיות עטרה בראש הצדיק חי עולמים וכמו רשב"י עד עתיק יומין וזוכי' להיות כביכול הש"י שונה ההלכות מפיהם אלעזר בני אומר מאיר בני אומר. וזה על פי ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו עפ"י ה' כביכול.ויש אמנם שלא זכו למדריגות כאלו זכו עכ"פ למדריגות העלאת מ"נ לעולם בריאה ויצירה עשיה. ועל כולם הוא אומר הכתוב וכל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו אף עשיה הוא טוב וכל הרצונות טובות של בנ"י בעולם העשיה עולים עד הרצון הטליון ב"ה. והנה בצאת ישראל ממצרים נאמר וחמשים עלו בנ"י כי הש"י הרימם עד שנת החמשים שנה ביובלא נפקא והוא עלמא עילאה תקע בשופר גדול לחירותנו. כידוע לי"ח אבל בקריעת ים סוף רצה הקב"ה לנטלם ולנשאם כל ימי עולם ובעתיקא תליא מלתא ע"כ הוצרכו לשוב בתשובה קודם לזה שיזכו לעלות במדריגה גבוה כזו ולכך נאמר וישובו בתשובה ויחנו לפני פי החירות עפ"י ה' כנ"ל החירות עולם הבינה כנ"ל. והבן: