וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תפארת שלמה
ומשה עלה אל האלהים. יש להתבונן בזה הלא כתיב אח"כ וירד משה כו' וירד ה' על הר סיני ומה היה צריך לעלות. אמנם איתא בגמ' אמר לו הקב"ה למשה אם אין אתה גואלם אין אחר גואל'. לכאורה מה ענינו. אמנם כבר נודע היות יצי"מ הכנה לקבלת התורה. והתורה בהכרת להנתן ע"י משרע"ה בהיותו הכולל מכל ישראל. והנה כבר כתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ע"כ ההכרח להיות משה הגואל נותן התורה והוצרך ע"כ לעלות השמים ולהתוודע ולהגלות כי בכל העולמות והשרפים העליונים אין בהם רצון רק עבור ישראל למטה וכן אמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים רק באבותיך חשק ה' מכל העמים. לכן כאשר נתאמת לישראל כי חפץ השם רק בהם. אז וירד ה' על הר סיני כו':
תפארת שלמה
כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל כו'. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. כבר בארנו מ"ש בגמ' על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה. אשר כבר הרעישו המפרשים על גודל העונש הזה. אך הרמז בזה שצריך האדם ללמוד באותו בחי' להשפיע כ"ט לעולם הזה ג"כ לכן אחר ברכת התורה אומרים תיכף ברכת כהנים כי צריך להשפיע כ"ט ע"י הלימוד. וז"ש תורת חסד על לשונה פי' שע"י הלימוד מביאים חסדים טובים. ופנית בבקר והלכת לאוהלך בקר היינו החסדים תוליך אותם לביתך מהשפעות טובות וז"ש כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה. המלאכה היא להשפיע טובות ע"י הלימוד. ולזה שפיר כאשר לא ברכו בתורה תחלה שלא הי' לימודם בדרך זה להביא ברכות והשפעות טובות לכן אבדה הארץ. וזה ג"כ הרמז בפ' שהתחלנו. כה תאמר לבית יעקב. רמז הש"י בזה קודם מתן תורה. כה היינו ברכת כהנים שמתחיל כה תברכו. זאת תאמר ותשפיע לבני ישראל ברכות. וז"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. בחי' חסד שתשפיעו ע"י לימוד התורה כנ"ל: