קישורים על שמות כד:ז

וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין על הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה, שנ' כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, כביכול נגנב הוא להם, ת"ל מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו'. אם תאמר שאין הכל גלוי לפניו, והלא כבר נאמ' ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, אע"פ כן והוא רחום יכפר וגו' ואומ' כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע.

ועתה נבוא לבאר את המסורה ונשמע שלשה במסורה. וזה יצא ראשונה כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע נרמז בכאן טענה ומענה בין שניהם המוכיח בשער עם עם השומעים את דברי אלהים באומרם אליו כל אשר דבר ה' נעשה מעותדים אנו לעשות אמנם ונשמע צריכין אנו לשמוע תחלה דברים הנשמעים לדעת מה יעשה ישראל כלפי דבריהם מגיד משנה השיב להם המוכיח אשר יום ליום יביע אומר של תורה כאשר נוהג בעולם שהמגידים מרבים להוציא דבר בלי נשמע קולם שיגיע מזה איזה הנהגה טובה והדרכה אל עבודת הבורא ולזה משיבים אליו ונשמע פתגם המלך כלומר רצוננו לראות את מלכנו לשמוע דברי אלהים חיים ולא משפטים וחריפות הנוהג בעולם שכל עצמם עם דרישתם להראות חריפתם ותורתם רבו שהוא נאה דורש ולפעמים דורש בעד הדמים שרוצה לקבל חלף הדרשה ואמרתי בדרך הלצה דורש דמים אותם זכר כלומר מי שדורש רק בעבור הדמים ולכבוד עצמו הוא דורש ולא בעבור עם קדוש להחיות את נפשם בהתעוררות הבורא להראות להם דרך המלך אם תתבונן עליו תראה ותשכיל אשר אותם זכר בתוך הדרשה אף על פי שהוא אומר חכמה ומוסר מחשבתו קשורה על הדמים וזוכר אותם והמשכיל מבין כ"ז והנה כלפי תשובתם שאומרים ונשמע פתגם המלך אזי למוד לשונו לומר להם דברי מוסר והנהגות טובות אע"פ שלא רגיל באלה ומעולם לא קיים בעצמו ככה ולכן אין אומר ואין דברים בלי נשמע כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים בלב ועושה רושם בקרבם ונמצא אומר הרבה ואפילו מעט אינו עושה רשימה בדבריו ולזה משיבים אליו: ונשמע קולו בבואו אל הקודש כלומר לא מכאן ראיה לשמוע פתגם המלך מלכו של עולם כי לא באמירה תליא מילתא כי אם בעומק הלב אם הם דברים היוצאים מעומקא דלבא והלב נקרא קדש ע"ד שביארנו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים עיין במקום אחר וזה ונשמע קולו של המוכיח אמנם מתי יהיה האות הזה בבואו אל הקודש כשיכנסו דבוריו אל הלב הנקרא קודש מסתמא רוח ה' דבר בו לעשות רושם בקרבם אמן נצח סלה ועד: