כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
תפארת שלמה
כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם. הנ"ל ע"ד שא"א צרורא דלעילא דבי' חיי כולא ויתרבי חילא ותיסק עד רישא. כי אמנם הנה עיקר העבדו' של הצדיקים הוא במס"נ והוא שאמרו חכז"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן כי בחי' המ"ן הוא מס"נ והוא כי בתחלה לא ידעו מה הוא כי לא ידעו את ה' וע"י המן נאמר ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים והידיעה הזאת באה על ידי מס"נ וזהו שבחי' המן שירד לישראל הוא היה מבחינת התורה כמבואר במ"א. והנה זה הפי' צרורא דלעילא ר"ל הצדיק נצרר בצרורא דלעילא כמ"ש והיתה נפש אדוני צרור' בצרור החיים שהוא מס"נ נפש דוד כמ"ש אליך ה' נפשי אשא. דביה חיי כולא שנכלל באור החיים העליון שהוא חיי כולא. ויתרבי חילא הוא כמ"ש באלהים נעשה חיל. וישראל עושה חיל. וזהו אנשי חיל יראי אלהים. וע"ז השכינה נקראת אשת חיל. ותיסק עד רישא. פי' כי הצדיק הזה הוא עולה עד למעלה רישא דכל רישין כמ"ש המתנשא לכל לראש וע"ז נקראו ראשי בנ"י המה וכן ראשי אלפי ישראל שהם עולים עד הראש כנ"ל. וז"ש הכ' כי תשא את ראש בנ"י להעלות' למעלה ראש לפקודיהם הוא בחי' התורה והמצות שנקראים פקודי ה' ונתנו איש כופר נפשו הוא מס"נ לה' בפקוד אותם למסור עצמם בקיום המצות שהוא בפקוד אותם. אז ולא יהיה בבנ"י נגף בפקוד אותם שלא ילכו המצות להסט"א להנגף לפני אויביהם כמ"ש ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים. פדני מעשק אדם. וע"ז אמה"כ בבנין הבית (במלכים ו' ). כי מגרעו' נתן לבית וכו' לבלתי אחוז בקירות הבית שלא יהא אחיזה להחיצונים בקירות הבית כמ"ש כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים כו'. אמן:
תפארת שלמה
כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו כו' זה יתנו מחצית השקל כו' . יש להבין ענין מחצית השקל מפני מה דוקא מחצית. גם מה שאמר כי הוא כופר נפשו ולא יהי' בהם נגף בעבורו. אכן הנה כבר בארנו בפי' טובים מאורות שברא אלהינו רמז על הצדיקים שבכחם להפריד אותיות מ"ת בתיבת או"ר המפסיק ביניהם. והנה בצדקה כתי' וצדקה תציל ממות ר"ל כי ע"י הצדקה ג"כ מפריד בין אותיות מ"ת והוא שכתוב וחצו את כספו וגם את המת יחצון. ר"ל כאשר תהי' בבחי' זו לחלק עם העני כמ"ש בגמ' (תענית דף כ' ע"ב) גבי ר' הונא כי הוה כריך ריפתא הוה פתח לבבי' . אז גם את המ"ת יחצון תפריד בין האותיות האלו לבל יתקרבו. וזה ג"כ הענין מחצית השקל. תיבת חצי מפריד בין ב' האותיות כנ"ל. ולזה הוא ג"כ כופר נפשו. ולא יהי' בהם נגף כי הצדקה תציל כו' :
תפארת שלמה
א"י כי תשא את ראש בנ"י וכו' . נקדים מ"ש בפי' הפ' במגלת אסתר כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים. פי' מרדכי עשה בהיפך מדעת של אחשורוש לשון שינוי כמ"ש בגמ' כל המשנה מדעת בע"ב. כי אחשורוש היה כל כוונתו רק להראו' תפארת גדולתו וגם המשתה אשר עשה היה גם כן להראות גדולתו ולא היה דעתו לטובת הדור כמ"ש אח"כ וישם המלך אחשורוש מס על הארץ להוציא מהם הוצאות המשתה. לא כן הצדיקים כל מגמתם לטובת הדור וז"ש וגדול ליהודים כל גדולתם עבור היהודים ואינם מסתכלים עבור עצמם כמ"ש הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. הצדיק נקרא טוב כמ"ש אמרו לצדיק כי טוב. והישרים הם בלבותם לדרוש טוב עבורם. וז"ש אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. כי יש ב' בחי' בצדיקים הא' המסתכל בדרכיו שיהיו במישור ואינו משגיח כלל בטובת הדור. אך הצדיק האמיתי הוא הדורש טוב תמיד לכלל ישראל כמ"ש טוב אתה ומטיב למדני חוקיך. ר"ל כמו שהקב"ה הוא טוב ומטיב כאשר כל בריאת העולם היה רק להטיב כמו כן התפלל דוד המלך שיהיה לימודו בבחי' זו להיות טוב ומטיב לאחרינא בזו הכוונה למדני חוקיך. וז"ש ובכן צדיקי' יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו. פי' שמחת הצדיקים הוא מה שישרים יעלוזו וכו'. וזה הפי' בתפלת מוסף דר"ה כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא יכלמו לנצת כל החוסים בך. פי' הדורשים ומתפללים לטובת העולם בכלל להשפיע להם טובות בזה לא יכשלו וזכותם עומדת לעד. וזה היה ג"כ בחי' מרדכי היהודי דורש טוב לעמו וכו'. ונחזור לביאור הכתוב. כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם הצדיקים הם הראשים ומנהיגי הדור יהיו בבחי' זו. ונתנו. כל מגמתם להשפיע טובת הדור ועוד גם זאת ונתנו כופר נפשם לה' בפקוד אותם. כאשר יחסר דבר להדור יהיו במס"נ עבורם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם כי לא יזיק להם מאומה רק אורך ימים ושנות חיים יוסיפו להם. וזה הרמז ג"כ בפ' זו ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור. רמז למרדכי כמ"ש בגמ' מר"י דכ"י כי הוא היה במדריגה זו דורש טוב לעמו לכן היה המנהיג הדור באמת וז"ש בשמים ראש שממנין אותו משמים לעורר רחמים וחסדים על הדור. וז"ש בתנא דבי אליהו מפני מה זכה משה וכו' שכל ימיו היה מתאנח ומצפה על כבודם של ישראל שיהיה שלום ביניהם לבין אביהם שבשמים וכל תורתו היה ג"כ לטובת הדור כמ"ש משה קבל תורה מסיני ומסר' ליהושע. וז"ש בס' נועם אלימלך בפ' יערוף כמטר לקחי. כמו שהגשם מרווה את הארץ והוא אינו נהנה כלל אדרבא הוא מתקלקל ונכנס ברפש וטיט רק הוא לטובת העולם להצמיח ולהוציא לחם מן הארץ כן יערוף כמטר לימודי כו' וז"ש הכ' כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ וכו' ולחם לאוכל כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי וכו' לרמז על הנ"ל שיהי' לימודי באופן הזה להצמיח ישועות והשפעות טובות לכנ"י: