קישורים על שמות ל:יג

בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּכְּרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם:

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש ובגמרא אמרינן באחד באדר משמיעין על השקלים כדי שיקרב בניסן מתרומה חדשה וצריך להבין דהנה התורה הקדושה היא נצחית ומה שייך המצוה זו עתה בגלות המר ונקדים הגמרא שלשה דברים נתקשה למשה וסימנן 'משה 'מנורה 'שקל 'החודש ונתקשה על מחצית השקל שכתיב לכפר על נפשותיכם במה יתרצה האדם לקב"ה עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש ויש לדקדק אם הי' בדורו של משה מטבע של שקל הי' משה יכול להבין מחציתה גם קשה מפני מה אין כתיב בתורה שם המטבע כי שקל אין זה שם מטבע גם צריך להבין מה זה שהראה לו הקב"ה מטבע של אש וכי מטבע של צורה יש בשמים והלא שם הכל רוחניות ומהיכן ידע משה כמה היא שקולה ונקדים עוד מה דאיתא בגמרא דמגילה כשאמר המן הרשע ועשרת אלפים ככר כסף אשקול ע"י עושי המלאכה אמר הקב"ה רשע כבר קדמו שקלי בניי לשקליך גם הגמרא זו אינו מובן וכי תעלה על הדעת שבמה שהמן רצה לשקול עשרת אלפים ככר כסף יבטל זכות הצדקה מישראל ונקדים עוד מה דאיתא בגמרא דסנהדרין הנך ג' רועי בקר דהוי קיימו ושמעינהו רבנן דקאמרי חד אמר אם בכיר ולקש כחדא יינץ דין הוא אדר כו' גם הגמרא זו אינה מובן ונראה בכל זה דהנה הקב"ה ברא כל העולמות הי' עיקר רצונו ית"ש בבריאת העולמות כדי להיטיב לברואיו ועיקר ההטבה הוא שנשיג אלהותו ית"ש כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע והמלכות רוצה שבני מדינתו יכירו אותו מי הוא המטיב עמם ועצמותו ית"ש בלתי אפשר להשיג לכן צימצם אלהותו ית"ש מעילה לעילה ומעילה לעלול כדי שנוכל להשיג מציאותו ית"ש מתתא לעילא וזאת הי' נגלה לפניו ית"ש שישראל עם קדושו יעוררו את עצמם מהגשמיות ויגברו השכל על החומר ועי"ז נוכל להשיג מציאות אלהותו ית"ש מתתא לעילא והנה צימצם אלהותו ית"ש הוא מה שמצינו נתעטף הקב"ה באור וברא את העולם היינו שע"י אותיות התורה ברא את העולם כמו שאיתא במדרש ואהי' אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן שנסתכל הקב"ה בתורה וברא את העולם היינו ע"י צירופי אותיות שהן כ"ב אלפא ביתא ומהם יצאו רל"א שערים ובהם נברא העולם ואותיות התורה הן אורות גדולות ואפילו אורות אי אפשר לקרותן רק לשבר את האוזן וכל האותיות הם יוצאים משם הוי' ב"ה ושם הוי' ב"ה הוא פנימיות התורה ופנימיות העולמות וכשצימצם אלהותו ית"ש יצאו עשר קדושות והן ה"ח וה"ג וגם הה' גבורות ממקום שהן מתערין שם הן חסדים ומתפשטים לתתא ושם הן גבורות ולא שרצה הקב"ה להתנהג עם הגבורות חלילה אלא אלהים עשה שיראו מלפניו וה' הויות ש"ר הן חסדים וה' גבורות הן שמות אלהים ושם אלהים לעילא הוא חסד רק שמשם זה הן מתערין הגבורות ומתפשטין לתתא ע"י צירופים עד ששם ע"ז נקרא ג"כ אלהים אחרים שיש להם אחיזה בשם אלהים ושם אלהים הוא הטבע ששם אלהים עולה בגימ' הטבע ומי שאומר שהכל הוא דרך הטבע אזי הוא כופר בעיקר ועי"ז הוא נותן כח בהגבורות ומתגברין הגבורות ואיש אשר הוא מגביר השכל על החומר דהיינו היצ"ט על היצה"ר יוכל לכלול הגבורות תחת החסדים ומעורר הי"ג מכ"ד י"ג ת"ד עלאה הלובן עליון וממשיך ה' חסדים על כנ"י שהוא עין ה' אל יראיו עינא פקיחא שהן ה' הויות ש"ר שהן בגימ' עין ומאירין הה' הויות של רחמים על ה' גבורות ונכללו הגבורות תחת החסדים ונמתקו הגבורות בשרשם ונתגלו החסדים העליונים על כנ"י וזהו ה' הוא האלהים שאפילו הדרך הטבע הכל הוא בהשגחה עליונה בעינא פקיחא וזהו שאנו מתפללים יהא שמי' רבה מברך היינו שיאירו הה' הויות ש"ר על כל העולמות ויתבטלו הדינין מכל וכל ועיקר שמות הגבורות הם ה' שמות אלהים וה' פעמים אלהים עולה בגימ' ת"ל וכשהגבורות הקדושים מתגברים אז הוא משפט לאלהים וזהו ר"ה ואיתא בכתבי האר"י ז"ל בכוונת ר"ה שע"י שישראל עושין תשובה בר"ה הן מאירין הה' הויות ש"ר על הגבורות וממילא נחסר מן הגבורות ונמתקין הגבורות בשרשם ואם ממתיקין אותם בעולם העליון נחסר עוד אחד מהם ואינם יכולים לשלוט כ"כ ואם ממתיקין אותם בנוקבא במלכות נחסר עוד אחד ונשאר תכ"ח ונעשה מזה שם חת"ך שהוא רחמים וזה שם של פותח את ידך שר"ת עולה צ"א כמנין הוי' ואדנ"י וסופי תיבות חת"ך וזהו רחמים החותך חיים לכל חי ואם נחסר מהם יותר יתבטלו הדינין יותר ולבטל אותם מכל וכל אי אפשר כי הם צורך גבוה רק מה שאנו מחסרים מהם שלא יהיו שלימים מאירים הויות ש"ר שהוא עין ה' על הגבורות ונתגלו החסדים על כנ"י והדינים שורים על שונאי ישראל ופרעה לא הי' מאמין באלהותו ית"ש שהוא משגיח בעליונים ובתחתונים בעינא פקיחא רק אמר שהכל הוא דרך הטבע והי' לו אחיזה בשם אלהים לכן אמר מי ה' אשר אשמע בקולו שלא הי' יודע השם הוי' ב"ה וגם המן הרשע כפר בעיקר ורצה להגביר ה' שמות אלהים שהי' רוצה שיכללו הה' חסדים תחת הגבורות שהם הה' שמות אלהים ח"ו שהם בגימ' ת"ל והי' לו ג"כ אחיזה בשם אלהים וזהו שאיתא בגמרא משל לבעל החריץ ובעל התל היינו שהמן רצה להגביר הת"ל וכן בכל זמן ובכל דור הקמים על ישראל רוצים להגביר הת"ל חלילה לכן תקנו חז"ל באחד באדר משמיעין על השקלים פי' באחד באדר מעוררין לבב בני ישראל ומשמיעין אותם שיעשו תשובה ויגברו השכל על החומר כדי שלא יתגברו הגבורות חלילה שהם ה' שמות אלהים שעולים ת"ל כמנין שקל ובמה שישראל עושין תשובה ומעש"ט הן מאירין הה' הויות של רחמים שהן עין ה' אל יראיו על הגבורות ונחסר מן הגבורות ונכללין תחת החסדים ומתגלין החסדים העליונים על כנ"י וזהו מאמר הרועה אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר פי' ששם הוי' יש לו ד' מלואין שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם עולים רל"ב כמנין בכי"ר וזהו אם בכיר ולקש כחדא יינץ דהיינו שהמילואין של שם הוי' שעולין בכיר ולקש הן שמות הגבורות שעולין ת"ל כמנין לק"ש כחדא יינץ שהם מתגרין זה בזה והויות של רחמים מחסרים מן הגבורות אפילו רק חדא דין הוא אדר פי' שאז מאירין החסדים העליונים על כנ"י ויינץ הוא מלשון וכי ינצו אנשים וזהו פי' הגמרא כשאמר המן הרשע עשרת אלפים כ"כ אשקול פי' שהמן הי' רוצה להגביר הגבורות שעולין ת"ל כמנין שקל כנ"ל אמר לו הקב"ה רשע כבר קדמו שקלי בנ"י לשקלך פי' שהם נותנים מחצית השקל ר"ל שגורמים שלא יהי' השקל שהוא גימ' ת"ל שלם רק מחסרים אותו וע"י תשובתם וצדקתם הם מאירים הה' הויות ש"ר על הגבורות ומחסרים הגבורות ונכללים תחת החסדים וזהו פי' הפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש פי' שיראו להכשיר מעשיהם בתשובה ומעש"ט שיחצו השקל ר"ל שיחצו הגבורות שעולין כמנין שקל שלא יהיו שלימים ואז יתגברו החסדים על הגבורות ויכללו הגבורות בהחסדים ויתגלו החסדים העליונים על כנ"י ונתקשה משה ע"ז איך הוא באפשרי לכבוש הגבורות הקשים תחת החסדים עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש פי' מטבע אש הוא בגימ' תכ"ב ועם הוא"ו אותיות הוא בגימט חת"ך פי' שע"י מטב"ע א"ש שהוא גימ חת"ך נהפכו הגבורות לחסדים ונגאלו ממות לחיים ע"י חת"ך חיים לכל חי וק"ל.

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו' ואיתא בדבריהם כמין מטבע של אש הראה לו הקב"ה למשה מתחת כסא הכבוד ואמר לו כזה יתנו לפי שנתקשה משה ולא ידע ציור מחצית השקל עד שהראה לו הקב"ה מטבע של ולכאורה מנדע בעי מה ראה על הנה להתקשה בזה יותר מכל אמנם כמה העמיקו בדבריהם לרמוז האמור כי להיות בני עליה המה מועטים ומי יתן והיה לבבם זה להם לכל ישראל על כל פנים לא פחות מחצה להם ומחצה לה' ולמה לנו להרבות בדברים העומדים ברומו של עולם וכאלו הם עומדים על מדרגה גבוה כזה להעלות ולהגביה מדריגה התחתונים למרום שבתם שזהו מדות הצדיקים והלואי לבינונים יחשבו ובפרט כאשר אני רואה עתה בדור הזה מעשה בני אדם ותחבולותיו יומם ולילה לבבם פונה מה' והעיקר העבודה שנבראו בשבילה כי אם הכל עבור תועלת גשמיותם מעשה זר מעשיהם וככל הגוים בית ישראל המה לרדוף יומם ולילה אחרי פרנסתם לבלות זמן זמניהם להבל ולריק להמיר טוב ברע מעשיהם ובהמה להם וכלימת דבר אין להם להשיב אמרים בלבבם ויאמרו א"כ כמעשינו כן הוא איה אפוא החכמה שברא הקב"ה בעולמו הכל בחכמה והכל לכבודו ברא ולערך מעשהו הזר ניט' הכבוד במקום מרה ומקום חיותו ולא פעל כלום פועל החכם בבריאותו בעוה"ז ללא יועיל מוסר לא לקח ח"ו ויאמר בלבו איך אתנהג עם הבורא ב"ה יתעלה במה שאין נכון לי להתנהג בו ומהראוי לזכור גנותו וקצורו בעבודה המעותד לעשות ותהי זאת לתרופה מה שפגם וחיסר באות ההשפעה מטובת הבורא העודפות אליו תמיד להוליך אותה לחיצונים ח"ו וזהו זה. לאות ההשפעה יתנו משמעו ע"ד נרדי נתן ריחו ופרושו חלוף להבאיש כלומר מחליפים אות השפעתו ית' לילך למקום שאינו ראוי ח"ו כל העובר על הפקודים כי מי שעובר ח"ו על המצות הנקרא פקודים מחליפים להבאיש אות ההשפעה למקום שאינו ראוי וזה עיקר גלות השכינה ושפחה תירש גבירתה ח"ו ותשובתם כתובה בצדם אם הרעו מעשיהם ח"ו זה יתנו כל העובר על הפקודים כמדובר מחצית השקל בשקל הקודש יקבלו עליהם מעתה ועד עולם לתקן במקום עליון מדה כנגד מדה ולקשט מלא קומתם כולי האי ואולי יחשבו להם עכ"פ לבינונים וזהו כל העובר על הפקודים אפילו נדנוד קל יתקנו במקום עליון מחצית השקל בשקל הקודש כמבואר למעלה בשם הבית יוסף כללו של דבר שהאדם ישקול במאזני שכלו ויהיה נזהר למצוא במשקלו בקודש הכנוי לחכמה חצי. במעשיו לגבוה וחצי לו לטובותיו המוכרח בעוה"ז שאי אפשר בלא הם ובזה מובן פ"ה כל אשר יעשה יצליח ירצה לרמוז דברינו הנ"ל איש הישר הולך בדרך ה' ושוקל פרטי עובדותיו במאזני שכלו החיוב מוטל עליו כל אשר יעשה מעובדותיו אפילו ההכרחים כל הפחות יחצה לשנים חצי לה' וחצי להם וזהו יצליח מלשון וצלחו את הירדן כלומר שיחצה לחצאין את פרטי מעשיו ובהעדר ממנו תנועה זו ומעשה זר מעשהו אזי מוציא את עצמו מכלל כת הבינונים ונכנס בכת הרשעים ואיך לא יבושו ולא יכלמו בני ישראל בהסתכלו על פנימית מחשבותיו אנה פונה עמהם ויחרד וירתע אשר קנה שם רע לעצמו ח"ו כיון שאין אמצעות בדבר ולערך מעשיו קונה שם לעצמו ולפעמים נקרא רשע ח"ו וע"כ יראה הרואה ראיה אחת עכ"פ לשקול עובדותיו להיות מהבינונים וזה מחצית השקל בשקל הקודש ורומז הכתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם כי באמת בזה המדה יחד עשיר ואביון מהראוי להיות שקולים להחזיק א"ע לבינונים כאשר מצינו בדבריהם כגון אנו בינונים וכ"ז אל ימוש מנגד עיניו של אדם שלא יפחות ממחצית השקל ולא יהיה עונותיו מרובים מזכיותיו ובעשות ככה בני ישראל ותהי זאת כפרה לנפשותם מאשר חטאו על הנפש כמבואר ומעתה בין תבין את דבריהם שאמרו שנתקשה משה במחצית השקל כי משה הוא בחי' הדעת המצווה מבורא ב"ה להורות להם דרכי אל ולצוות להם שיקנו בעצמם שם בינונים לא. פחות ממחצית השקל כמדובר כי אין דעתו נוטה לזה לרוב עוצם הכרתו ואמונתו תקוע בקרבו רוממות אלהותו ית' משפע אלהי השופעת עליו תמיד בלתי הפסק ונטות דעתו תמיד שהאדם יהיה במשקל שלם במדותיו ולכן יש לרמוז שנתקשה משה במחצית השקל עד שהראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כה"כ אשר נשמתן של ישראל גזורות משם וא"א להיות תמיד במעלה גבוה ורמה כ"א בסוד רצוא ושוב ועכ"פ אפילו בפחותה שבמדרגות אל יהא פחות מחצי שקל הנזכר להיות בכת הבנונים ובזה יל"פ מה שכתוב במשה רבינו כבד פה וכבד לשון הכל אל כוונה הנזכר כלומר שקשה מאד אל בחינת הדעת הנקרא משה להכניס א"ע אל הדבור מדרגת התחתונים כ"א רצונו תמיד לחשוב מרוממות עוצם יכלתו יתברך ולהיות בסוד המחשבה וכאשר דברנו מזה כמה פעמים ועתידין אנו לבאר עוד מזה אי"ה ודו"ק: