וַיִּשְׁלַ֤ח סְפָרִים֙ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְאֶל־עַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ לִהְי֤וֹת כָּל־אִישׁ֙ שֹׂרֵ֣ר בְּבֵית֔וֹ וּמְדַבֵּ֖ר כִּלְשׁ֥וֹן עַמּֽוֹ׃ (פ)
תפארת שלמה
וישלח ספרים אל כל מדינות המלך כו' להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו. הנראה לרמז בזה עפ"י מ"ש לעיל בפ' כי תשא בפ' ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו. ונבאר דברי המד"ר בפסוק זה. אמר ר"ש בן לקיש מהו לדבר אתו. משל לתלמיד שלמדו רבו תורה עד שלא למדו הי' הרב אומר והוא עונה אחריו משלמדו אמר לו רבו בא ונאמר אני ואתה כך כשעלה משה למרום התחיל לומר אחר בוראו תורה כשלמדה אמר בוא ונאמרה אני ואתה הוי לדבר אתו. הפי' בזה עפ"י מ"ש בפי' הפ' על פי ד' יחנו ועל פי ד' יסעו. כמאמרם ז"ל יחיד היושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו כי מעלת הלימוד לשמה זוכה שהקב"ה אומר ההלכה משמו כמ"ש בגמרא אליעזר בני אומר וז"ש על פי ד' יחנו שיש לדברי תורה חני' על פי ד' המבואר במ"א. וזה כוונת המד"ר כשלמדה אמר הקב"ה בא ונאמרה אני ואתה פי' הקב"ה אומר התורה מפיו ומשמו של משה כמ"ש תורה צוה לנו משה כו' וזה ככלותו לדבר אתו ופרש"י שנמסרה התורה למשה ככלה לחתן. וזה ג"כ הרמז במגלה. להיות כל איש שורר בביתו רמז להקב"ה ד' איש מלחמה. יהי' שורר בביתו שיבנה בהמ"ק ב"ב שנקרא בית ד' ומדבר כלשון עמו. פי' שיאמר ד"ת אשר אנו לומדים עבורנו שיהי' לימודנו לרצון למעלה שיאמר הלכה מפינו כמ"ש אליעזר בני אומר: