וַיָּבוֹא֮ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי׃
תפארת שלמה
ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני. הנראה לבאר הפסוק הזה בדרך המוסר להדריך את האדם בדרך הענוה לבל ירים לבבו להתנשא לאמר כי הוא הולך בדרך הישר ועובד הבורא ב"ה ולו יאתה תהלה ולמלאות כל חפצו בעולם הזה. כמו שאמר המן למי יחפוץ המלך כו'. רומז למלך ממ"ה הקב"ה יחפוץ לעשות לו יקר יותר ממנו כי דרכו ישר בעיניו. וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. יש מחר שהוא לאחר זמן הוא עוה"ב אהי' קרוא עם המלך בג"ע. ובזה יכול כל אדם להשטות א"ע להיות כל ימיו בטעות כי איננו חסר מאומה ולא יבין כי מרה תהי' באחריתו. אכן דרך הצדיקים להיות שפל ונבזה בעיניהם כמ"ש במרדכי ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק הרמז בזה כי גופו הי' בעיניו רק כלבוש שק שהוא הנרתק לנשמה. לכן צוה את אסתר שהיא תבוא אל המלך ממה"מ הקב"ה בתפלה ובתחנונים. אעפ"י שבאמת הי' גם גופו נזדכך וקדוש מאד כמ"ש בזוהר הקדוש פ' שלח דף קס"ט ע"ב. על מרדכי שזכה לאותו לבוש שהיו ישראל במתן תורה כמ"ש ומרדכי יצא בלבוש מלכות וכו'. ובדעתו נדמה כי הוא לבוש שק. וכן דרך כל הצדיקים כמ"ש נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ד' יכבד. כי כאו"א תולה הגדולה בחבירו. ולזה הי' נסיון העקידה גדול מאד אף כי א"א ע"ה הי' מוכן להיות נשרף באור כשדים. מ"מ הנסיון של העקידה הי' יותר גדול מאד מפני כי הוא בעצמו איננו חשוב בעיניו כלל והי' עומד לישרף רק בחי' יצחק מדת היראה הי' יותר חשוב בעיניו לבחי' צדיק יותר ממנו. ואעפ"כ לא עכב מלעשות רצונו ית"ש שאמר לו קח נא את בנך כו':