קישורים על במדבר ד:מט

על פי ה' פקד אותם ביד משה איש איש על עבודתו ועל משאו כו'. הנ"ל בזה דהנה כבר הקשו הקדמונים על מה שאנו מתפללים בכל יום ותן בלבנו וכו' לאהבה וליראה את שמך וטהר לבנו לעבדך באמת וכדומה לזה. הלא כבר אמרו חכז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך שייך להתפלל ע"ז. וכבר האריך המהרש"א בח"א ע"ש. אך הנ"ל דהנה אנו אומרים אהבה רבה אהבתנו כו' חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו דהנה יש להבין מהו הענין גדולה ויתירה הזאת ומה מעלת היתרת הזאת. אמנם הנה אמרו חכז"ל בגמ' פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. כי הנה מאז גם בשעת מ"ת הי' התגלות האלקות יותר ויותר גדולה מכפי ההכנת של בנ"י כי הלא כתיב פנים בפנים דבר ה' עמכם ועל מעלה הזאת הגדולה הנה לא הי' הכנתם בזה. אך הנה הם הכינו עצמם בקדושה וטהרה כפי כחם והש"י הוסיף להם התגלות האלקות עליהם ביתר שאת ויתר עז. וכן הוא תמיד המדה זאת כי בהערה מועטת שלמטה הנה ממשיך מלמעלה ההארה הגדולה שלמעלה יותר ויותר כיל"ח. וכן אמרו אדם מקדש א"ע מעט מקדשין אותו הרבה כי דרך הזה הוא בכל הענינים השייכים לעבוה"ב וזהו פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כו' כי תמיד ההשפעה והארה העליונה באה יותר ויותר מכפי ההכנה כנ"ל. וזה הענין של נשמה יתירה בשבת שלכך נקראת יתירה מפני שהיא תמיד בהארה וקדושה יותר ויותר מכפי ערך ההכנה שמכין האדם א"ע על השבת. וכן הוא בגמרא (זבחים דף צ"א ע"א) כי המוספים עדיפי מתמידין כו' המוספין קדישי מתמידין כי בחי' התוספות הוא יותר במעלה מן העיקר כנ"ל. ובכן כאשר בשעת מ"ת הנה ההארה העליונה באה להם במעלה יתירה וגדולה הנה לכך אמר להם משה רבינו ע"ה אחר מעשה העגל יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם כי אחרי אותה המעשה שנטל מהם העטרה לא ניטל מהם רק תוספת ההארה ההיא ולא נשארו רק באותו הבחי' כפי הכנתם למתן תורה שהכינו א"ע מתחלה קודם מ"ת כנ"ל לכן בתיקון הדבר ברכם משרע"ה שיזכו לשוב לאותו התוספת וזש"א יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים שהם אלף בחי' שאבדו כנודע. וזה הי' מבחינת התוספת כנ"ל. ולכן כאשר תגיעו למעלת התוספת אז תהיו כי יברך אתכם כאשר דבר לכם בשעת מתן תורה כנ"ל. הנה זה הפי' של חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו זהו ההארה היתירהשבאה לאדם יותר מכפי ההכנה הוא בחי' חמלה ורחמנות הש"י עלינו והיא נקראת חיבה יתירה בחי' תוספת כתובה כנ"ל. והנה על בחי' של תוספת ההארה הנ"ל שייך שפיר לשון תפלה וטהרלבנו ותן בלבנו לאהבה וליראה שמך ר"ל שישפיע לנו קדושה יתירה באהבה ובירא' יותר מכפי הכנותינו ומעשינו. ומ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הוא מוסב על הכנת האדם בבחירתו הטובה [ויראת שמים זה בא לו תמיד בלי מונע כלל]. אמנם הנה כל בחי' תוספת הנ"ל באה לו ע"י הצי"ע שהוא נקרא בחי' יוסף בסוד מוסף. על ידו באה השפע' הארה בגדלות יותר ויותר וממנו משפיע לכל הנלווים אליו כמ"ש ברשב"י ע"ה כשהיו התלמידים אצלו הנה לכל אחד ואחד נתן לו חלקו בסודות התורה כמ"ש בזוה"ק ע"ש. הנה זה שאמה"כ שהתחלנו ע"פ ה' פקד אותם. לשון פקודי ה' כו' המצות הי' בידם במעלה יתירה לפי שהיו ביד משה הוא הצי"ע לכן כל איש ואיש עלה במדרגה יותר מכפי הכנתו. וזהו על עבודתו ועל משאו. והבן:

(פ' נשא) על פי ד' פקד אותם ביד משה איש איש על עבודתו ועל משאו כו'. הנ"ל בזה דהנה כבר הקשו הקדמונים על מה שאנו מתפללים בכל יום ותן בלבנו וכו' לאהבה וליראה שמך וטהר לבנו לעבדך באמת וכדומה לזה. הלא כבר אמרו חכז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך שייך להתפלל ע"ז. וכבר האריך המהרש"א בח"א ע"ש. אך הנ"ל דהנה אנו אומרים אהבה רבה אהבתנו כו' חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו דהנה יש להבין מהו הענין גדולה ויתירה הזאת ומה מעלת היתרת הזאת. אמנם הנה אמרו חכז"ל בגמ' פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. כי הנה מאז גם בשעת מ"ת הי' התגלות האלקות יותר ויותר גדולה מכפי ההכנת של בנ"י כי הלא כתי' פנים בפנים דבר ד' עמכם ועל מעלה הזאת הגדולה הנה לא הי' הכנתם בזה. אך הנה הם הכינו עצמם בקדושה וטהרה כפי כחם והש"י הוסיף להם התגלות האלקית עליהם ביתר שאת ויתר עז. וכן הוא תמיד המדה זאת כי בהערה מועטת שלמטה הנה ממשיך מלמעלה ההארה הגדולה שלמעלה יותר ויותר כיל"ח. וכן אמרו אדם מקדש א"ע מעט מקדשין אותו הרבה כי דרך הזה הוא בכל הענינים השייכים לעבוה"ב וזהו פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כו' כי תמיד ההשפעה והארה העליונה באה יותר ויותר מכפי ההכנה כנ"ל. וזה הענין של נשמה יתירה בשבת שלכך נקראת יתירה מפני שהיא תמיד בהארה וקדושה יותר ויותר מכפי ערך ההכנה שמכין האדם א"ע על השבת. וכן הוא בגמ' (זבחים דף צא ע"א) כי המוספים עדיפי מתמידין כו' המוספין קדישי מתמידין כי בחי' התוספות הוא יותר במעלה מן העיקר כנ"ל. ובכן כאשר בשעת מ"ת הנה ההערה העליונה באה להם במעלה יתירה וגדולה הנה לכך אמר להם משה רבינו עליו השלום אחר מעשה העגל יוסף ד' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם כי אחרי אותה המעשה שנטל מהם העטרה לא ניטל מהם רק תוספת ההארה ההיא ולא נשארו רק באותו הבחי' כפי הכנתם למתן תורה שהכינו א"ע מתחלה קודם מ"ת כנ"ל לכן בתיקון הדבר ברכם משה רבינו עליו השלום שיזכו לשוב לאותו התוספת וזש"א יוסף ד' עליכם ככם אלף פעמים שהם אלף בחי' שאבדו כנודע וזה הי' מבחי' התוספת כנ"ל. ולכן כאשר תגיעו למעלת התוספת אז תהיו כי יברך אתכם כאשר דבר לכם בשעת מ"ת כנ"ל. הנה זה הפי' של חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו זהו ההארה היתירה שבאה לאדם יותר מכפי ההכנה הוא בחי' חמלה ורחמנות הש"י עלינו והיא נקראת חיבה יתירה בחי' תוספת כתובה כנ"ל. והנה על בחי' של תוספת ההארה הנ"ל שייך שפיר לשון תפלה וטהר לבנו ותן בלבנו לאהבה וליראה שמך ר"ל שישפיע לנו קדושה יתירה באהבה וביראה יותר מכפי הכנתינו ומעשינו ומ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הוא מוסב על הכנת האדם בבחירתו הטובה [ויראת שמים זה בא לו תמיד בלי מונע כנ"ל]. אמנם הנה כל בחי' תוספת הנ"ל באה לו ע"י הצי"ע שהוא נקרא בחי' יוסף בסוד מוסף. על ידו באה השפעה הארה בגדלות יותר ויותר וממנו משפיע לכל הנלווים אליו כמ"ש ברשב"י ע"ה כשהיו התלמידים אצלו הנה לכל אחד ואחד נתן לו חלקו בסודות התורה כמ"ש בזוהר הקדוש ע"ש. הנה זה שאמר הכתוב שהתחלנו ע"פ ד' פקד אותם. לשון פקודי ד' כו' המצות הי' בידם במעלה יתירה לפי שהיו ביד משה הוא הצי"ע לכן כל איש ואיש עלה במדרגה יותר מכפי הכנתו. וזה על עבודתו ועל משאו. והבן: