קישורים על במדבר ז:פד

זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל. הנ"ל דהנה ידוע כי זאת רמוז לשכינה הקדושה זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי. זאת נחמתי בעניי כו'. וכן נאמר זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. וכדי לבא בביאור כ"ז נקדים. הנה קדמונינו ז"ל רמזו בפסוק הזה. זאת חנוכת המזבח כי הוא רמוז על ח' ימי חנוכה. והענין הוא כי ח' ימי חנוכה האלו הם מכוונים למדות העליונים. בני בינה ימי שמונה עם המלכות והנס הנעשה בשמן כי צריך להמשיך החסדים מחכמה אל בינה והוא הנקרא שמן. שמן תורק שמך. ולכך "מי "שעשה "ניסים הר"ת שמ"ן כי עיקר הנס והחסד בא מבחי' השמן והחכמה כנ"ל אשר שם אין מגע פוסל כלל כידוע. והוא שנאמר ביעקב אבינו ע"ה ויצק שמן על ראשה ראש ה'. שמן ראש הוא בחי' החסדים הראשונים שלש הראשונות. ויצק ההארה עד ה' המלכות. והנה נ"ס גימ' יב"ק עם הב' אותיות והוא ר"ת "יעננו "ביום "קראנו כי זהו עיקר הנס שנעשה לישראל בכל עת צרה וצוקה שלא תהא ול"ת ר"ל הנה הש"י ברב רחמיו מרים את קרנם למעלה ראש עד בחי' הרחמים העליונים אשר הם בלי סוף ובלי תכלית כמ"ש מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה ר"ל ע"י שקראתי השם י"ה מן המצר ענני במרחב י"ה רחובות הנהר ברחבי ידים יותר מעלה כבתחילה הבאה מבחי' הרחמים עליונים וז"פ לשון נס לשון הרמה. וזהו הרמז ג"כ בשם יב"ק "יעננו "ביום "קראנו "יחוד "ברכה "קדושה שעי"ז ממשיך עליהם יחוד ברכה קדושה יתירה במעלה יותר כמ"ש ביעקב אבינו ע"ה ויעבר את מעבר יב"ק להנצל מפני עשו הרשע ויעבירם את הנח"ל הוא השם נח"ל מי"ג מכילין דרחמי "נוצר "חסד "לאלפים והוא השם המתעורר בחנוכה ר"ת "להדליק "נר "חנוכה. והשם הזה הוא מכוון ליום השמיני דחנוכה זאת חנוכה. וזהו להדליק גימ' ע"ב ס"ג מ"ה כי צריך להמשיך החסדים עד שם ב"ן דעשי' והנה נוצר הוא רצון כי זהו שנעשו הניסים ברצון הש"י ב"ה בלי שום טעם רק אשר רצה הקב"ה לעשות לנו הניסים הללו בזמן הזה כמו שהי' רצון הבורא ב"ה בתחלת בריאת העולם לברא את העולם בשביל בנ"י ועל הרצון אין שייך שאלה למה עשה כך. כי כן רצה כי הוא מחסד עליון ב"ה שרצה להטיב לברואיו וברא את העולם בשבילם. הנה כי כן בכל עת ובכל שעה שעושה עמנו ניסים ונפלאות עד אין מספר הם ג"כ בלי שום טעם ושאלה אם ראוי אם לא ראוי כי כך רצה. וזהו בחי' זקן מלא רחמים כי השם נח"ל הוא מי"ג ת"ד. כמ"ש יש לנו אב זקן ר"ל כשראו עצמם במצודה בעת ההיא התעוררו עליהם בחי' זקן מלא רחמים לעשות להם נס בלי שום טעם וזהו לא בסבא טעמא. ובכן כאשר הש"י ב"ה מפליא לעשות כאלה עם עמו זה הנקרא בחי' חק בלי טעם כמ"ש זכרו נפלאותיו אשר עשה וכו' ויעמידה ליעקב לחק לישראל כנ"ל. והנה זהו שנאמר שבקשו להעבירם על חוקי רצונך כנ"ל ר"ל שבקשו להעבירם חלילה לבל יעשה להם ניסים מפאת הרצון הטוב ב"ה הנקרא חק. אבל אתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם ר"ל הרמות אותם והעמדת להם בבחי' הרצון והרחמים העליונים כנ"ל. והנה כתי' אודה ד' בכל לבב וכו' הוד והדר פעלו הוא מרומז על הודאה של חנוכה. וזהו הוד הוא בחי' חנוכה הוד כיל"ח. והדר פעלו בחי' הדר הוא מלך השמיני משמונה מלכים שמלכו בתחלת ברי"ע בסו"ד שבירת הכלים והרפ"ח ני"ק שנפלו עד המלכות השמיני נקרא הדר שלא נאמר בו וימת והוא פרי עץ הדר וכן הדר הוא לכל חסידיו והענין הוא כי צריך האדם לראות להעלות הניצוצין אלו להשיבם אל מקומם כמ"ש וירא יעקב כי יש שבר במצרים פי' משבירת הכלים ראה הני"ק במצרים שנקראת ערוות הארץ וכן כתי' וילקט יוסף את כל הכסף בשבר אשר הם שוברים כסף הם הניצוצות הכסופין למיעל קמי מלכא בשבר בסו"ד שבירת הכלים וכן הוא אומר ויצבר יוסף ב"ר ר"ב ניצוצין. וזהו שמורה השם מלכות הדר כי צריך להדר ולהשיב אלי' כל הני"ק שנפלו מאז. וז"פ הדר הוא לכל חסידיו כי ע"י החסידים ואנשי מעשה ישוב הכל לתיקונו. והנה המלך הדר הוא מכוון ליום השמיני דחנוכה. וצריך אמנם ביום הזה לראות לתקן הני"ק שנפלו מאז. וכבר נתבאר לנו במ"א כי שורש כל הניסים הוא העלאת הני"ק שנפלו שזהו פי' לשון נס הרמה וזה הענין בנר חנוכה נר ד' נשמת אדם כמ"ש באהרן להעלות נר תמיד פי' להעלות נשמות ישראל שנפלו מאז אשר ע"ז נאמר בסוף המזמור כו' הדר הוא לכל חסידיו כנ"ל, וז"ש בגמ' המהדרין נר לכל אחד ואחד ולא אמר לשון הרגיל בכל מקום החסידים או אנשי מעשה ולמה אמרו לשון מהדרין. כי רמזו רז"ל בדבריהם על בחי' העלאת הני"ק אשר נקרא הדר הוא לכל חסידיו כנ"ל וזה פי' הדרן עלך. וזהו נר לכל אחד ואחד פי' כאו"א צריך להיות עבודתו בימים האלו להעלות הני"ק. וז"פ ענין מהדרין לשון תשובה תשוב אל ה' כנודע. וכמ"ש באאע"ה שאמר לו הש"י לך לך מארצך להעלות הני"ק ואח"כ אמר לו והי' ברכה. פי' השם הוי' ב"ה להבריך אל ה' האחרונה כנ"ל. וז"ש עוד בנ"ח מכאן ואילך מוסיף והולך כל מוסף הוא בחי' יסו"ד ליחד זו"נ. וז"ש זאת היא השכינה היתה לי כי פקודיך נצרתי. והוא שאמר הוד והדר פעלו כמ"ש וצדקתו עומדת לעד צדק היא השכינה עי"כ היא עומדת לעד. אמנם אחרי כל הדברים האלה. הנה צריך האדם להתבונן ולשום אל לבו בכוונת הניסים והודאתם בימים האלו עפ"י פשוט כי צריך לשוב אל ד' ולתקן אשר פגם ח"ו בברית בהוצאת ז"ל אשר גם ע"י האדם עצמו יצאו ני"ק ונפלו מאד מאד כיל"ח וע"ז הוא מורה לשון ניסי"ם ונפלאו"ת נ"ס ר"ת "סומך "נופלים. נפלאות נפ"ל או"ת. וכל מקום שמדבר הכתוב בענין הזה קראו נס כמו ונשא נס לכל כו' וכ"נ ושא נס לקבץ גליותינו. נדחי ישראל יכנ"ס וקרב פזורינו מן הגוים ונפוצותינו כנ"ס מי שעשה ניסים לאבותינו וקבץ נדחינ"ו. כי זהו עיקר הגאולה שתהי' במהרה שנאמר אח"כ והביאנו לציון עירך ברנה וכו' וע"ז הוא שאמר הכתוב זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. זאת היא השכינה עשו לשון תיקון להשיב נדחי ישראל אלי' זהו עשו וחיו כי הצדיק נקרא חי כמ"ש עוד יוסף בני חי כי מה זרעו בחיים אף הוא בחיים כנ"ל. וזהו יהי' ע"י שמירת הברית להיות חיים כנ"ל. זהו יהי' ע"י שהאלהים אני ירא ע"י יראת שמים יבא לשמירת הברית. וז"פ כל זאת באתנו ולא שכחנוך כ"ל בחי' יסו"ד זאת היא השכינה הוא היחוד זו"נ ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. אבל במ"א כתיב ולא זכר שר המשקים את יוסף פי' לא זכר בחי' יסו"ד דכר המשפיע ולכך וישכחהו שכח את הבורא ב"ה וז"ש זכר עשה לנפלאותיו בחי' זכרון המשפיע עשה בכל דור ודור. טרף נתן ליראיו. טרף הוא רפ"ח ובגלות נקרא טרף כיל"ח אותו הטרף נתן ליראיו להחזיר הכל אל מקומו. יזכור לעולם בריתו ע"י הצי"ע. והבן:

ועתה נחזור לביאור הכתוב זאת חנוכת המזבח. זאת היא השכינה. חנוכת המזבח. חנוך הוא כמו חנוך לנער רמז שצריך לחנך ולהרגיל א"ע בבחי' המזבח לזבוח את יצרו. ביום המשח אותו. כי זהו הענין של שמן המשחה כי כל אשר יוצק על ראשו שמן המשחה. הנה עי"כ הוא נתחנך ונתקדש להיות מחשבתו טהורה בלי פגם עבירה והרהור כי שמן משחת קודש נקרא שמן הראש הרמוז לחכמה מחשבה קדושה. וזהו הפי' זאת היא השכינה. הנה תיקונה יהי' ע"י איש שהוא מבחי' חנוכת המזבח כנ"ל. ויהי' מבחי' יום המשח אותו נמשח ונתקדש במחשבתו ואותו הוא בחי' אות ברית קודש הוא הצי"ע. ואמר הכ' מאת נשיאי ישראל מאת היא האל"ף המפריד בין ב' אותיות כי הצדיק הוא המחלק הב' אותיות מ"ם תי"ו לבל יתקרבו. וזהו נשיאי ישראל עי"כ יתקרבו ויתנשאו ישראל. וזהו שנאמר אח"כ נשיא אחד נשיא אחד ליום כמ"ש אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. כי ב' פעמים אחד בגימ' הוי'. וזהו כי גם ישראל צריכין להיות באחדות אחד כמו ש אלהינו הוא אחד. אז יתיחדו בהשם הוי' ב"ה ויהי' ד' אחד ושמו אחד הם ישראל. וזהו נשיא אחד נשיא אחד ב"פ אחד גימ' הוי' יתנשאו כל ישראל כאחד. וזהו שמע ישראל ד' אלהינו פי' כאשר ד' הוא אלהינו ועובדים אותו כאחד אז ד' אחד כנ"ל והבן. ד' ישימנו משומרי בריתו וזוכרי פקודיו לעשותם. אמן:

זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל. יבואר עפ"י הידוע גודל מעלת הצי"ע שומר הברית שנקרא אות הוא הממשיך כל ההשפעות לבנ"י. וזה הרמז זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו לשון אות. מאת נשיאי ישראל. פי' זה נמשך מאת צדיקי הדור שהם נשיאי העדה. ובכוחם להמשיך החסדים בבחי' החינוך שיהי' הכל לטובה מעתה ועד עולם וזהו בחי' היסוד סיומא דגופא שהוא המחזיק את הכל ובו כח ההשפעה והכל תלוי בו כידוע: