דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והי' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה כו' יש לדקדק הגם שבאמת גם חלה נקראת תרומה לה' למה לא כתיב בפירוש באכלכם מלחם הארץ חלה תתנו לה' מפני מה כתיב תרימו תרומה לה' ועוד יש לדקדק הא כתיב בפי' בפסוק ב' ראשית עריסותכם חלה תרימו הי' יכול לומר באכלכם מלחם הארץ ראשית עריסותכם חלה תרימו ביאור הדברים הוא כך הקב"ה ברא את עולמו כדי שנעבוד אותו ושנדע שמלכותו בכל משלה ועבודה זו צריכה להיות ביראה ואהבה ויראה הוא ק"ש שהוא קבלת עול מ"ש ואהבה זו תפילה וצריך לילך מתתא לעילא בתחילה יראה יאח"כ אהבה ואחר מדת אהבה נבוא ליראה העליונה דהיינו יראת הרוממות כי אית יראה ואית יראה ואח"כ נבוא למדת עניה שהיא למעלה מיראה כדכתיב עקב ענוה יראת ה' ואמרו רז"ל כל מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת ומשלו משל למי שהי' לו דרתא שצריך לעשות תרעא לדרתא ובתפילה צריך להיות ב' יראות דהיינו יראת שמים שהיא קודמת לאהבה ויראה זו הוא פתח א' כמש"ה ראשית חכמה יראת ה' כנ"ל ויראה הב' הוא פתח שני כמש"ה עקב ענוה יראת ה' כנ"ל ותפילה שהוא אהבה היא באמצע נמצא לאהבה יש ב' יראות ומזה יובן מפני מה יש י"ב צירופי הוי' וכ"ד צירופי אדני כי לכל אהבה המורה על שם הוי' יש ב' יראות כנ"ל ויראה מורה על שם אדנ"י נמצא שלי"ב הויות צריך להיות כ"ד צירופי אדני וזה שא"ה זה היום עשה ה' כו' ר"ל "זה היום היינו י"ב שעות היום הם נגד י"ב צירופי הוי' ולפי"ז צריך להיות כל היום דבוק באהבת השם אך זה אינו בנמצא כי אם לצדיקים שהם דבוקים תמיד בהשי"ת ושאר המון עם הלואי שיקבלו עליהם עול מ"ש היינו שיהיה להם יראה שהוא נגד "אדני ועפי"ז יתבארו הכתובים הדק היטיב בבואכם אל הארץ דווקא כי העיקר העבדות היא בא"י שרוב מצות תלוין בה והיה באכלכם מלחם הארץ ר"ל כשתרצו ליחד קוב"ה ושכינתי' כי אכילה הוא לשון יחיד כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל ואמר הכתוב כשתעשו יחוד תרימו תרומה לה' פי' שתרוממו את השכינה הקדושה למעלה ובמה יכולין לעשות היחוד אמר הכתוב ככה תעשו ראשית עריסותיכם דהיינו תיכף שתקימו ממטתכם מלשון הנה ערשינו רעננה חלה דהיינו תפילה מלשון ויחל משה שיהיה תפילתכם סמוך למטתכם וממילא צריך תחילה לקבל עול מ"ש ועי"ז תרימו תרומה ר"ל תעשו היחוד וזה שאחז"ל שיעור חלה לבעה"ב אחד מכ"ד ולנחתום אחד ממ"ח כי לכאורה אינו מובן מפני מה שיערו חז"ל בשיעור זה דייקא אבל לפי מה שכתבתי הוא נכון דהיינו לבע"הב ר"ל שאר ההמון עם דיים אם יקבלו עליהם עול מלכות שמים שהוא נגד שם "אדני שהוא כ"ד צירופים כנ"ל והלואי שיהיה להם מורא שמים שעה אחת ביום שהוא אחד מכ"ד צירופין אבל נחתום דהיינו הצדיק הדור שהוא משפיע כנחתום והצדיק הוא דבוק כל היום באהבת השם וזה הוא אחד ממ"ח שי"ב צירופי הויות הם מ"ח אותיות והבן.
מאור ושמש
עוד על פסוק הנ"ל וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבואכם אל הארץ אשר אני כו' ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה כו' מראשית עריסותכם תתנו לה' כו' ופרש"י בבואכם אל הארץ משונה ביאה זו מכל ביאות כו' אבל זו נאמר בה בבואכם משנכנסו בה כו' נתחייב בחלה נראה לי על דרך רמז בבואכם אל הארץ שתיכף כשהאדם מתחיל לכנוס בארץ דהיינו לקבל עליו עול מלכות שמים שנקראת מלכות שמים ארץ כידוע ראשית עריסותכם פי' לכתחילה וראשית כשאדם הולך לישן וזהו ראשית עריסותכם חלה הוא לשון תפילה לשון ויחל משה כנ"ל פי' כשהולך לישן יתפלל וימסור נפשו בפקדון להשי"ת כשאמר בידך אפקיד רוחי ויכוין להפקיד רוחו ונשמתו בתוך שאר נשמות ישראל כדי שיהיה לו למחר מוחין חדשים כידוע באריכות מזו"הק ומשאר ספרי הקודש ובזה מרים ג"כ השינה שיהיה ג"כ קודש כמו שפיעל בתפילה וזהו כתרומת "גרן כן תרימו איתה פי' גרן הוא מלשון גרון היא תפילה שהיא בגרון וקאמר הכתו' אח"כ מראשית עריסותיכם תתנו כו' פי' שתיכף מראשית שתקימו מהמטה בביקר בבוקר תיכף תתפללו בעד כל ישראל שיהיו בריאים ויהיו להם כל טוב כמו שהי' נוהג הרב הקדוש איש אלקים המנו' מו"ה משולם זוסע זצוק"ל שהיה אמר בבוקר בבוקר תיכף בקומו ממטתו צפרא טבא על כל ישראל וברכות ותפילות בעדם וזהו תתנו לה' תרומה לדורותיכם דהיינו בעד כל הדורות ישראל שירומו וינשאו עד למעלה למעלה אמן. זה בשם הרב הקדוש המנו' בוצינא קדישא מוה' מנחם מענדיל זצוק"ל מפריסטעק בשינו קצת דברים על אופן אחר.