אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃
אור המאיר
בפסוק את קשתי נתתי בענן נ"ל הענין דאיתא בזוהר האי עלמא בין תרי צדיקיה יתיב ונאמר על השכינה שהיא נקראת עלמא מלישנא דעלימא יושבת בין צדיקים צדיק עליון וצדיק תחתון הגם שכוונתו עמוק ומי יוכל לעמוד על סודו מאי הוא צדיק עליון וצדיק תחתון עם כ"ז נאמר מה שנראה לפי ענינו כי נודע מספרים שעיקר תיקוני וקישוטין של השכינה תולה בכשרון פעולתם של הצדיקים והם הם הבונין לה קומה שלימה ולכן מצינו שהת"ח נקראים בנאים ע"ש שעוסקים בבנינו של עולם היא השכינה הנקראת עולם כמדובר ולהיות שעלה ברצונו הפשוט לקבל שעשועים מבריותיו הלביש את תקוני השכינה במדריגות התחתונים הנמוכין ניצוצין קדישין והם אברי השכינה השוכנת בכל המדריגות להחיותם והמשכיל יתן לבו ונפשו לזה להעלות נ"ק למקומם הרמה. לזה רומז הכתוב את קשתי קשת נוטריקין קרובי שושבינין תיקונין הצדיקים נקראין שושביני דמטרוניתא ובעומק השגתם בהכניס את הדעת אל כל עניני עובדותיכם אפילו הגשמיות גם שם רואין את התלבשות אלהות הגם שהוא בהסתרה ומוגשם עם כל זה מקרבין גם משם תקוני השכינה. וזהו את קשתי כלומר תקונים לשכינה המרומז בתיבת קש"ת נתתי בענן המורה התכסות הבהירות במדריגה פחותה והכל לתועלת הצדיקים ותוספת תענוג המגיע אליו יתברך מכשרון פעולתם בהיותם משיגין גם שם התלבשות אלהות ולהעלות משם תקוני השכינה ומקבל יותר תענוג מצדיקים אלו מאותן הצדיקים שגורמים תקונין ולבושין להשכינה ממדרגות עליונים מתורה ומעשה המצות וכאשר ביארנו במ"א בשם המגיד ע"ה ואלו הם ב' בחי' הצדיקים שביניהם יושבת השכינה המוזכר בזוהר ואומר הכתוב והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וכבר נודע כ"מ שנאמר והיה הוא לשון שמחה זה הדבר אשר דברתי ששון ושמחה אליו יתברך בענני ענן על הארץ היינו כיסוי אורות עליונים בעניני ארציות ועכ"ז ונראתה הקשת קרובי שושבינין תקונין גם בארציות נראתה תקוני אברי השכינה והשושבינין הם הצדיקים מקרבין גם משם קשוטין לשכינה וזה עיקר עצם התענוג שעלה ברצונו הפשוט בבריאת עולמו להשתעשע בנשמתן של הצדיקים ודו"ק:
מאור ושמש
במדרש את קשתי נתתי בענן את קשיות דבר שהוא מוקש לי אפשר כן אלא קשין דפרי עכ"ל המדרש עי' במתנת כהונה והמדרש זה הוא תמוה מאוד והנראה לפרש בפשוטו דהנה איתא במדרש אין כאלקינו מי כאלקינו פי' אין כאלהינו. אבל הצדיק הנקרא מי הוא כאלקינו שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל כמבואר זאת בכל הספרים והנה עיקר הקשת בענן היא אות על בטול הגזירה אבל כשיש צדיק בדור אינו צריך לקשת כמבואר בגמ' כתובות במעשה דרשב"י וריב"ל שלא נראה קשת בימיהם שהם בטלו הגזירות רעות ולא נצטרכו לקשת וזה פירש המדרש את קשתי נתתי בענן את קשיותי היינו הצדיק ששוה בהקש לקב"ה שמבטל גזרות רעות כמו הקב"ה וזה שהוא מוקש לי שדומה לי כביכול לבטל גזרות רעות כמונו ומקשה המדרש אפשר כן ר"ל שיהי' הצדיק דומה ממש לקב"ה ומתרץ אלא קשין דפרי פי' כמו הקש דפרי שהיא טפל לפרי כן הצדיק הוא טפל לקב"ה ואעפ"כ בדבר זה הוא דומה לקב"ה לבטל הגזירות רעות ואין צריך לקשת בימיו וק"ל.
בראשית
זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃