וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֙לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃
תפארת שלמה
ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען כו' ואל שדי יברך אותך כו' ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך. יש לדקדק בפסוקים הללו. הא' דכתיב תחלה ויברך אותו ואח"כ כתיב הציווי איפכא הול"ל הציווי תחלה ואח"כ הברכה כי הקריאה הי' עבור ציווי. ב' שינוי לשון בברכה זו השנית דקודם כתי' ויברכהו וכאן כתי' ויברך אותו. ג' דמקודם כתי' הברכה בלשון אחרת ויתן לך וכאן כתי' ואל שדי יברך אותך כו' ויתן לך את ברכת אברהם כו'. אכן הנ"ל לרמז בפסוקים הללו עפמ"ש בענין יעקב ויוסף הם בחי' צי"ע וז"ש בווין תתקטר שהם היו בחי' היסוד להחזיק השפע ולהורידה לכנ"י למקום הראוי לה לבל יבוזו זרים. ולזה כאשר נמכר יוסף ירד השפע למצרים כמ"ש והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד כו' הולכים להוריד מצרימה. וז"ש חי' רעה אכלתהו כו'. וזה כל ענין הגלות דכתי' ולא נחלו על שבר יוסף. וזה ענין שבירת הכלים כיל"ח. ונם השבת הוא בחי' היסוד וכאשר הפגם ח"ו גדול הנה השפע יורד לחיצונים. וז"ש רב לך שבת בעמק הבכא. עמק הבכא הם החיצוני'. ולזה שאמרה רבקה רמז לשכינה הקדושה אשר בדור ההוא רמז לרבקה. היתה יראה לבל תרד השפע לחיצונים. וז"ש קצתי בחיי מפני בנות חת רמז לעולם הבינה שהוא במנין ספירה השמינית ממטה למעלה כיל"ח. ומשם התחלת שבירת הכלים מספירת החסד שהוא למטה מעולם הבינה שהיא השמינית ומשם מתחיל ז' המדות אשר בהם בחי' טו"ר שאחזו בהם ישמעאל ועשו בחי' חסד וגבורה כי בג"ר אין בהם שום מגע עובד כוכבים. אך מז' ספירות יש בהם אחיזה את זה לעומת זה. וז"ש מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם ויגרש מפניך אויב כי השלש ראשונות נקראים קדם ושם אין מגע עובד כוכבים אך במדת חסד וגבורה חסד זרוע ימין גבורה זרוע שמאל שם יש אחיזה ישמעאל ועשו. וז"ש ויגרש מפניך אויב גם הם יתגרשו מגבול הקדושה ויהפכם לטובה כמ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. וז"ש רבקה קצתי בחיי מפני בנות ח"ת הם המדות רעות שיש להם אחיזה לחיצונים אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. חיים ר"ת.חי "יסוד "מלכות. וזה שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב בנו ויברך אותו. פי' זה הי' הברכה להיות משומרי אב"ק וזהו ויברך אות"ו שיהי' האות בשמירה מעולה. וז"ש שלא יקח אשה מבנות כנען רמז לז' מדות הרעות ר"ל קום לך פדנה ארם כו' רמז ליחוד הקדושה בחי' רחל ולאה תיקון בעולמות העליונים. ולזה ניחא שהי' צריך מקודם לברכו כדי שיהי' כלי מחזיק ברכה בבחי' יסוד. ואח"כ ויצוהו לשון מצות כי אך אז יעלו לרצון כל המצות אשר יעשה ולא יגעו בהם זרים כמ"ש פדני מעושק אדם ואשמרה פקודיך שיהיו המצות בשמירה מעולה לבל יחטפו החיצונים. ואז ממילא יקוים הברכות שהם ברכת אברהם לך ולזרעך ואל שדי יברך אות"ך כו':