וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
תפארת שלמה
ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עלי' נסך ויצק עלי' שמן. הענין הוא כי כל מעשי האבות הקדושים היו בכוונות גבוהות ביחודים וזווגי המדות להמשיך השפעות טובות בכל העולמות עד עולם העשי' הזה וכעין זה הציב מצבה במקום אשר דבר אתו מצב"ת אב"ן. דהנה כתיב טובים מאורות שברא אלהינו הם הצדיקים המאורות המפרידים בין אותיות מ"ת לבל יתחברו חלילה מאור"ת אור באמצע וכמ"כ צ"ב באמצע תיבת מצב"ת הוא כי יעקב אבינו ע"ה הפריד בין אותיות אלו צ"ב הם ר"ת ב' צדיקים צדיק וצדק יוסף ובנימין יוסף בחי' דכר ובנימין בחי' יסוד דנוק' דז"א וע"י ישפיע כל טוב. אב"ן רמז מבחי' א' עד ב"ן. אלופו של עולם מעולם האצילות עד שם ב"ן עולם העשי' כי אך זה רק כוונת הצדיקים להמשיך רחמים וחסדים לכנ"י כאשר אמור בפסוק הקדום ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו ר"ל נסתלק מדה"ד. גם במקום אשר דבר אתו בעולם הזה גם פה נסתלק ממנו מדה"ד כי אמנם למעלה אין שום דין חלילה עוז וחדוה במקומו. אבל גם במקום אשר דבר אתו אין שום דין חלילה וזהו אב"ן. וזה שמרומז בדברי רז"ל ולא מצאו אלא פ"ך של שמן ולא הי' בו להדליק רק יום אחד ר"ל אחד בעולם העליון פ"ך עולה ק' אחד ממאה ברכאין דלעילא והם המשיכו לעולם הזה ברכות על שבעה ימים עוד והם ז' ימי הבנין. והוא רמוז בני בינ"ה ימי שמונה. יהי' הרמז ג"כ מתתיהו בן יוחנן. ר"ל כי מת"ת יה"ו נתן לשם ב"ן. וזהו להדליק עולה עה"כ ג' הויות הראשונות ע"ב ס"ג מ"ה ומהם באו לשם ב"ן וזהו בימים ההם בזמן הזה. ויסך עלי' נס"ך עולה ק"ל שנה דאדה"ר. ויוכבד בת ק"ל שנה היתה לתיקון הנ"ל ואח"כ ממנה נולד משה רבינו ע"ה. ותרא אותו כי טוב הוא כבר נתקן בחי' עץ הדעת טו"ר. וכן אמר יעקב לפני פרעה ימי שני מגורי ק"ל שנה כו' כנ"ל ויצק עלי' שמן. ויצק גימט' אור והוא אור הגנוז ושמן הטוב אור שמן חנוכ"ה: