וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
תפארת שלמה
אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך וכו'. הנ"ל ע"ד המבואר בספרים ברמז ענין הפרשה זו שהיא רומזת על יציאת הנשמה מעולם העליון לעוה"ז. עיין באוה"ח. והנה כן סיים הכתוב בזה אם יהי' אלהים עמדי ר"ל שכל תקוותנו בעוה"ז היא.רק זאת שיהי' אלהים עמדי בכל מעשינו כמ"ש ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשי ידינו כוננה עלינו וכו' כי אלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. ואמר עוד ושמרני בדרך הזה כי כן כל פעולת המצות ומעש"ט צריך עמהם שמירה מהקב"ה להנצל מן החיצונים. כמ"ש ה' ישמרך מכל רע כו' ואם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר. וזהו דוגמת החורש והזורע בארץ כל היום. ובכ"ז אח"כ אל השמים יתן עיניו לבא מטר יורה ומלקוש להצמיח דגנו ופרי תבואתו בעתו ובלתי הגשם לא יעשה ולא יצמיח כל דבר. כן אחרי כל עבודת המצות ומעש"ט צריך עליהם שמירה ע"י ההארה העליונה השופעת עליהם ואז יעלו ויגיעו ברום עולם בלי עיכוב. וזהו הרמז בענין והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי כו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' מה ענין המטר לשמירת המצות. אכן זה לעומת זה עשה אלהים כמו שבארנו. ואמר עוד ונתן לי לחם לאכול הוא בחי' ההשפעה מהקדושה שהוא לח"ם גימ' ג' הויו"ת. ושבתי בשלום אל בית אבי. כי אך זה כל תקוותי לשוב בשלום אל בית אבי שבשמים אשר ממנו חוצבתי. ואמר בשלום אל בית אבי היינו לגרום היחוד והשלום בית אבי הוא או"א שהוא נקרא שלום בית כמ"ש בחכמה יבנה בית וכנ"ל. וע"ז אמה"כ ואהבת את ה' אלהיך לגרום היחוד ואהבה בהשם אלהיך באותיות הוי' ב"ה וזה נעשה ע"י בחי' שמירת השבת שהוא רומז באותיות ושבת"י שבת ו'י וכמ"ש איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו. או"א תיראו ותיחדו ע"י אשר שבתותי תשמורו. ואמר עוד והי' ה' לי לאלהים שיחול שמו עלי עי"כ אוכל להמשיך השפעות טובות והאב"ן הזאת אמשיך מבחי' אלף אלופו של עולם לשם ב"ן דעשי' שזהו רמז אב"ן וימשיך ההשפעה מראש דרגין עד סוף דרגין להשפיע כל טוב לעמו ישראל אמן: