וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃
אור המאיר
ויאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי רמז לו שבודאי לא יתכן לו לאיש אחר לתקן ולבנות אצלו קומת השכינה להכינה בז' מדותיה הקדושים ליישבם על מכולם כ"א אתה כי לבן הוא גבול הרשע לעומת הקדושה של יעקב ובלתי אפשרי לאיש אחר כ"א אתה בבחינתך המעולה והמובחרת היותו בחיר האבות וזהו טוב תתי לך דייקא מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי ירצה שבת אותן הזי"ה עמדי ובאמת: