קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
תפארת שלמה
זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. יבואר עפ"י מ"ש השכינה נקראת זאת וזה עיקר העבודה לתקן המדה הנקראת זאת ולצרף זאת עם זה. כמ"ש מאת ד' היתה זאת כו' זה היום עשה ד' כו' וזה דכתיב זאת עשו וחיו פי' אם תתקנו זאת זהו עיקר החיות. וזה שמביא את האדם ליראת שמים כמ"ש את האלהים אני ירא. ולזה נקרא זה היום זאת חנוכה. לשון חינוך. כי הפעולה מכל התיקונים שנעשה מר"ה העבור בתקיעות שופר נגמר עתה בימי חנוכה. וזה הרמז במשנה מס' מנחות פ"ח. אלפא תקוע לשמן. פי' כל התיקונים מתקיעות מר"ה הוא אלפא לשמן של נר חנוכה כי אז הוא גמר התיקון וזהו מחסדי הבורא ב"ה שמקבל מעשינו ברצון כמו קטן שהגיע לחנוך ומעתה הוא ההתחלה וכל מעשיו המה לרצון כי מה דהוה הוי ומכאן ואילך יקבל עליו עול מלכות שמים. וממילא יתבטלו כל הקטרוגים כי עד הנה הי' בבחי' מכתת שיעורי'. וזה הכח בימי חנוכה לקבל את מעשינו לרצון רק שיקבל כאו"א ע"ע להתחנך בעבודת הבו' ב"ה לעשות הטוב והישר בעיני הבורא ב"ה: