לֹ֖א תְִּירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ (ס)
תפארת שלמה
עוד י"ל בסמיכת הפרשיות שמסיים בפ' הקודמת לא תיראום כי ה' הנלחם לכם. וסמיך לי' ואתחנן כו'. נקדים מ"ש בפ' לא תנסון את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה. דהנה כתיב רם על כל גוים ה' מי כה' אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות כו'. כי מדרך האפיקורסים הנסוגים אחור מעבדות השם המה אומרים כי רם ה' ואינו משגיח על התחתונים כי אין זה כבודו ית"ש וז"ש כי יומרוך למזמ' כו'. וזה המביאם לעמקי שאול וז"ש היש ה' בקרבנו אם אין ויבא עמלק כו'. לא כן אנו מאמינים ובני מאמינים א"א המשפילי לראות בשמים ובארץ כי גם שמים לא זכו בעיניו. והוא המשגיח בעליוני' ותחתוני'. וגם זאת צריך למודעי כל איש הרוצה לגשת אל התור' והעבודה זה תפלה להיות לו התחזקות לבל ישמע לדבר היצר המסיתו ומקרר חמימות תשוקתו להראות לו אז גודל שפלותו מי אתה הרוצה לגשת אל עבודת הקודש ואתה מלא פשע ועון. ובכל היום הוא הולך ברום לבב ובגיאות כי מי כמוהו. אך האדם צריך להשליך אז בשעת העבוד' כל השפלות והעצבות כמ"ש אין מעבירין על המצות. ר"ל אין להזכיר העבירו' בשעת קיום המצות ויעשה המצוה בחשק נמרץ ועת לכל חפץ לתקן בפעם אחרת הפגמים שלו ולא עתה בשעת העבודה. וזה ג"כ הפי' עשה דוחה ל"ת. וזה ענין פסוקי דזמרה קודם התפלה להכרית כל הקוצים כי הקליפות והסט"א מלא כל העולם. ובהשירו' ותשבחו' הוא כורת אותם למען יוכל לגשת אל הרנה ואל התפלה. וזה גם כן הרמוז בסמיכת הפרשיות לא תיראו' מפני הסט"א הרוצה לגשת לבלבל אותו להיות מורא על ראשו לגשת. כי ה' נלחם לכם ואתחנן כו'. והבן:
תפארת שלמה
עוד י"ל בסמיכת הפרשיות שמסיים בפ' הקודמת לא תיראום כי ה' הנלחם לכם. וסמיך לי' ואתחנן כו'. נקדים מ"ש בפ' לא תנסון את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה. דהנה כתיב רם על כל גוים ה' מי כה' אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות כו'. כי מדרך האפיקורסים הנסוגים אחור מעבדות השם המה אומרים כי רם ה' ואינו משגיח על התחתונים כי אין זה כבודו ית"ש וז"ש כי יומרוך למזמ' כו'. וזה המביאם לעמקי שאול וז"ש היש ה' בקרבנו אם אין ויבא עמלק כו'. לא כן אנו מאמינים ובני מאמינים א"א המשפילי לראות בשמים ובארץ כי גם שמים לא זכו בעיניו. והוא המשגיח בעליוני' ותחתוני'. וגם זאת צריך למודעי כל איש הרוצה לגשתאל התור' והעבודה זה תפלה להיות לו התחזקות לבל ישמע לדבר היצר המסיתו ומקרר חמימות תשוקתו להראות לו אז גודל שפלותו מי אתה הרוצה לגשת אל עבודת הקודש ואתה מלא פשע ועון. ובכל היום הוא הולך ברום לבב ובגיאות כי מי כמוהו. אך האדם צריך להשליך אז בשעת העבוד' כל השפלות והעצבות כמ"ש אין מעבירין על המצות. ר"ל אין להזכיר העבירו' בשעת קיום המצות ויעשה המצוה בחשק נמרץ ועת לכל חפץ לתקן בפעם אחרת הפגמים שלו ולא עתה בשעת העבודה. וזה ג"כ הפי' עשה דוחה ל"ת. וזה ענין פסוקי דזמרה קודם התפלה להכרית כל הקוצים כי הקליפות והסט"א מלא כל העולם. ובהשירו' ותשבחו' הוא כורת אותם למען יוכל לגשת אל הרנה ואל התפלה. וזה גם כן הרמוז בסמיכת הפרשיות לא תיראו' מפני הסט"א הרוצה לגשת לבלבל אותו להיות מורא על ראשו לגשת. כי ה' נלחם לכם ואתחנן כו'. והבן: