וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
תוספתא (ליברמן)
ר' יהודה בן לקיש או' שני ארונות היו, אחד שיצא עמהן למלחמה, ואחד ששרוי עמהן במחנה, שיצא עמהן למלחמה היה בו ספר תורה, שנאמ' וארון ברית ה' נסע לפניהם וגו', וזה ששרוי עמהן במחנה, זה שהיו בו לוחות ושברי לוחות, שנ' וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה. פעמים יוצא ומדבר עמהן, אחד בספר ואחד במערכי המלחמה. שבספר מהו אומ', ילך וישמע דברי כהן, במערכי המלחמה מהו אומ' מי האיש אשר בנה בית חדש וגו'. נפל ביתו ובנאו הרי זה חוזר. ר' יהודה או' אם חידש בו דבר חוזר, ואם לאו, אין חוזר. ר' ליעזר אומ' אנשי שרון לא היו חוזרין לבתיהם, מפני שמחדשין אותן פעם אחת בשבוע. ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו, אחד הנוטע את הכרם, ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל מחמשת המינין, אפי' בחמש עיירות, הרי זה חוזר. ר' ליעזר בן יעקב או' אין לי במשמע אלא כרם.