כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
תפארת שלמה
כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. הנרא' לרמז בזה על יום ר"ה הבע"ל אשר מחנות הסט"א הם קמים על האדם ביום הדין כמ"ש ויבואו בני אלהי' להתיצב על ד'. מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ר"ל מה שנוגע לכבו דהבורא ב"ה ממה"מ הקב"ה הוא הנכנס תחלה לבקש. ולהתחנן עד"ז ומה שנוגע לצרכי עצמו בתוך עמי אנכי יושב. ועיקר ההכנה על יום הנורא הזה להיות אחוה וריעות בין בני ישראל כמ"ש בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ד' לשון אחוה וריעות. וז"ש אז ירננו כל עצי היער לפני ד' כי בא לשפוט את הארץ. עצי היער רמז לעמי הארץ הם אילני סרק. גם המה בכלל ישראל יכונה כי לא יבצר מכל איש מבנ"י להיות לו איזה מעלה שלא נמצא בזולתו. וזה הרמז בפ' שהתחלנו כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. לבל ידבר ח"ו רע על חבירו ולא יראה כלל בחסרונו רק במעלות חבירו וז"ש מי האיש החפץ חיים לבקש בר"ה כתבנו בספר החיים. נצור לשונך מרע לבל ידבר על חבירו סור מרע ועשה טוב. וזהו הכנה ליום הדין להוציא משפטינו לאורה. כי אם האדם מחזיק את חבירו בחזקת צדיק אזי גם אותו יכתוב בספרי הצדיקים:
מאור ושמש
כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהי' בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וכו' ויתד תהיה לך על אזנך וכו' הנה חז"ל דרשו על פסוק זה מפני מה אצבעותיו של אדם משופות כיתידות שאם ישמע האדם דבר שאינו הגון ישים אצבעו לתוך אזנו וכן דרשו שמפני זה נבראת אלי' לאוזן שאם ישמע וכו' יכוף האלי' לתוכה ועדיין צריך ביאור למה נסמך פסוק זה לפסוקים שלפניו. ויראה לבאר בזה כי הנה כל איש אשר נפקחו עיני שכלו מעורון סכלות הזמן ומלא את ידו לערוך מלחמה וקרב למול יצרו ולטהר רעיוניו ולבו לעבודת הבורא ולקדש ולטהר גופו ואבריו לבל יגע בהם ערל וטמא מסטרא דמסאבא צריך לשמור ברית הלשון המכווין כנגד ברית המעור ולנצור לשונו מרע ולשים מחסום לפיו לבל ידבר דבר הנוגע ללשון הרע ואבק לה"ר ולבל ישא שמע שוא מכל דבר הנדבר בין אנשים כי ח"ו בזה הוא נותן כח לסטרא דמסאבא לטמאות בהירהורים רעים ובמקרה לילה ולפגום ברית המעור והעצה היעוצה להנצל מזה הוא לבל יהי' צייתן ולהוט לשמוע רוב דברים וישים עצמו כחרש לא ישמע זולת דברי תורה ודברים הנדברים במועצות ודעת איכה יוכל לעבוד ה' בדו"ר ובסוד אחר אל תבוא נפשו לשמוע דברים הנאמרים בחשאי ואז בנקל יוכל לתת מעצור לרוחו מדברי נרגן ממיעוט ידיעתו בדברים הנוגעים מזה לזה וזה אמרו כי תצא מחנה על אויבך להלחם מלחמת ונצוח יצרך. אז ונשמרת מכל דבר רע ר"ל דבורים רעים ורכילות כי יהי' בך וכו' "כי זה פי' לשון דבא ונתינת טעם שלזה תצטרך להשמר ביותר מזה כי אם לא תעשה כן יהי' בך איש אשר לא יהי' טהור וכו' שתתן ח"ו כח לס"א להתגרות בך ולטמאות אותך ולזה אמר בסמוך שהעצה לזה ויתד תהי' לך על אזנך וכו' שטוב שתתן אצבעך לתוך אזניך לבל תדע מדברים הנדברים שיהי' בהם ל"הר אם תגלן אח"ז וק"ל.