וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
תפארת שלמה
(מכי"ק)
בפ' כי תבא ולא נתן לכם לב לדעת עד היום הזה. הנה הדעת הוא במוח דהיינו המחשבה. ובמחשבה הכל חפיצים לעשות רצון הבורא כידוע לכל בר ישראל. אך כאשר בא לבחי' הלב. הלב הוא מהפך הרצון כמו שדרשו רז"ל בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצה"ר הרי שעיקר היצה' ר הוא בלב וכמ"ש בכתבי האר"י ז"ל דעיקר עץ הדעת טו"ר הוא בז"א בחזה ולמטה ששם הוא הלב. אך במוח שם הדעת הוא בבנ"י כולו טוב רק שהלב הוא מהפך גם כן המחשבה עמו. ומה שהדעת הוא טוב היינו המחשב' בברי זהו מדת הרחמים של הקב"ה שנותן המחשבה של בנ"י לעבדו. וז"ש ישראל עלו במחשבה תחלה שבראשית הוא בשביל ישראל שנקראו ראשית שתחלת בריאת העולם הי' שהקב"ה יתן לכל בנ"י הרהור עבודה במחשבתו. וזהו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. דהיינו שבכל יום נותן במחשבתו של בני ישראל לתורה ועבודה. וזה אתה חונן לאדם דעת שהדעת בא לאדם במתנה וחנינה. וזהו וחנותי את אשר אחון ואע"פ שאינו כדאי היינו המחשבה שזהו בכלל חנינה ונח מצא חן. דהיינו שהמחשבה שלו הי' טהורה ממחשבות של דור המבול שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כו' ע"ז נאמר בנח מצא חן. וזה היתה כוונת הבריאה במיתת המלכים שלא נמצא רק ז' מלכים שמתו כמו שמבואר בפסוק ואלה המלכים. וג"ר לא מתו דהיינו כתר חכמה בינה ודעת דהיינו עולם המחשבה. ולזה כיוון במשלי הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעת. רבות מחשבות בלב איש. והבן:
בפ' כי תבא ולא נתן לכם לב לדעת עד היום הזה. הנה הדעת הוא במוח דהיינו המחשבה. ובמחשבה הכל חפיצים לעשות רצון הבורא כידוע לכל בר ישראל. אך כאשר בא לבחי' הלב. הלב הוא מהפך הרצון כמו שדרשו רז"ל בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצה"ר הרי שעיקר היצה' ר הוא בלב וכמ"ש בכתבי האר"י ז"ל דעיקר עץ הדעת טו"ר הוא בז"א בחזה ולמטה ששם הוא הלב. אך במוח שם הדעת הוא בבנ"י כולו טוב רק שהלב הוא מהפך גם כן המחשבה עמו. ומה שהדעת הוא טוב היינו המחשב' בברי זהו מדת הרחמים של הקב"ה שנותן המחשבה של בנ"י לעבדו. וז"ש ישראל עלו במחשבה תחלה שבראשית הוא בשביל ישראל שנקראו ראשית שתחלת בריאת העולם הי' שהקב"ה יתן לכל בנ"י הרהור עבודה במחשבתו. וזהו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. דהיינו שבכל יום נותן במחשבתו של בני ישראל לתורה ועבודה. וזה אתה חונן לאדם דעת שהדעת בא לאדם במתנה וחנינה. וזהו וחנותי את אשר אחון ואע"פ שאינו כדאי היינו המחשבה שזהו בכלל חנינה ונח מצא חן. דהיינו שהמחשבה שלו הי' טהורה ממחשבות של דור המבול שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כו' ע"ז נאמר בנח מצא חן. וזה היתה כוונת הבריאה במיתת המלכים שלא נמצא רק ז' מלכים שמתו כמו שמבואר בפסוק ואלה המלכים. וג"ר לא מתו דהיינו כתר חכמה בינה ודעת דהיינו עולם המחשבה. ולזה כיוון במשלי הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעת. רבות מחשבות בלב איש. והבן: