קישורים על ויקרא כא:י

מצות כהן גדול להיות גדול מאחיו בנוי, בכח, בעשר, בחכמה ובמראה. אין לו, מניין שיגדלוהו אחיו, שנ' והכהן הגדול מאחיו, שיגדלוהו אחיו. אמרו עליו על פנחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כהן גדול, והלכו אחריו גזברין ואמרכלין מצאוהו כשהוא חוצב, ומילאו עליו את המחצב דינרי זהב. אמ' ר' חנינא בן גמליאל לא סתת היה, והלא חתנינו היה, ומצאוהו כשהוא חורש, כמה שנ' באלישע שנים עשר צמדים והוא בשנים העשר.

בפסוק והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה קודם נבוא לביאור אבאר פ"ה הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפל נראה לפרש כוונת הכתוב כי נודע מאמרם שנתעוררו ודרשו בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם ודברי חז"ל צריך לימוד ויתפרש דאיתא בזוהר מאמר הינוקא בפ' בלק פתח ואמר החכם עיניו בראשו וגו' וכי באן אתר עינוי דבר נש אלא בראשו דלמא בגופו או בדרועיה דאפיק לחכם יתיר מכל בני עלמא אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגלוייא דרישא ארבע אמות מ"ט שכה דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עיניו ומילוי בראשו אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לינדע דההוא נהורא דא דליק על ראשו אצטרך למשחא בגין דגופא דבר נש איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צווח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא אצטריך למשחא וגו' ע"ש הנשמע מדברי הינוקא אשר כל אחד ואחד מישראל הרוצה לגשת אל עבודת הקודש פנימה ירא לנפשו מאד ויחרד בקרבו שחכמה השופע עליו תמיד לא יפסיק ממנו אפילו כמעט רגע פן יאבד טובה הרבה והכתוב רומז להצהיל פנים משמן נראה כי עינינו רואות רבות בני עמינו יש להם גם כן הצהלות פנים וכל אחד ואחד לפי ערכו כמו כן מצהיל את פניו ולפעמים מדבר שטות צהלה פניו כאלו טעם טעם גן עדן ולפעמים משתיה כדת מרובה מאכילה נצהל פניו ג"כ ולא בהצהלת פנים כזה חפץ ה' כ"א רבים וגם שלימים ההולכים בתורת ה' ויראת ה' נגד פניהם תמיד המה מצהילים פניהם מחכמת הבורא ית' השופעת עליהם בלי הפסק ואם נפסק מעליהם הארה עליונה אזי חשך בעיניהם ולא אור כי נפשם יודעת מאוד אם נפסק מעליהם שפע אלוה האורות החכמה מחשבותם לאפס ותוהו נחשב כמ"ש אפס בלתך דבר שהוא בלתך אינו נחשב לכלום כ"א לאפס ותוהו ע"כ חובת גברא לבלתי ירפה א"ע אפי' מעט רגע מלחשוב מרוממות אלהות ובזה ימשוך על עצמו שפע והארה עליונה וזאת המעולה שבמדריגת אישים הישראלים העובדים אלהים ולזה רמזו חז"ל לא יהלך אדם ד' אמות בגילוי הראש כדברי הינוקא פי' אם אינו זוכר ליבוש ולהכלים בכל שעה ורגע משפע אלוה השופעת עליו תמיד והוא למיעוט הכרתו אינו משגיח ע"ז בעשות מעשים אשר לו המה ולבבו פונה משפע אלוה השופעת עליו וממילא דוחה רגלי השכינה כ"י דקיימא על ראשו ובאמת אלו היה מכיר מזה בודאי הי' מואס וגואל עשות מעשים מכוערים ואפי' מחשבות חוץ בזוכרו זאת שע"י מחשבה מעוטה כחוט השערה יאבד טובה הרבה משפע ברכה עליונה השופעת עליו תמיד והנה להבין דברי חכמים שנתנו שיעור לדבריהם ארבעה אמות דייקא לא פחות ולא יותר דאיתא ד' אמות מקומו של אדם שלשה לקומתו ואמה לפישוט ידים ורגלים וגם זה מינדע בעי מהות ענין ג' אמות לקומה וא' לפשוט ידים ורגלים והנראה כי כבר נודע ידים כינוי למדות אדם אשר מתנהג עמהם בעבודת אלהים וחובת גברא להיות לו התפשטות המדות כלומר להלוך בהם ממדריגה למדריגה כפי הראוי ונכון לבלי יעבור את גבולם חוצה כ"א צריך להיית התפשטות המדות בגבול הקדושה לעשות הכל בהתקשרות ולהכניס בפרטי עובדותיו אפילו הגשמים החכמה והמדע ואם לאו אל ינענע ביד וברגל פן יעבור הגבול אשר גבלו הראשונים וילכד בחרמו של היצה"ר ר"ל ומי שיש לו בהירות השכל לדעת ולהשכיל לנהוג מדותיו בהתפשטות החכמה והמדע זה נקרא פישוט ידים ורגלים וזהו דאיתא בגמרא ומרגלא בפיהם כשלא כיון אחד מהחכמים בהלכה אליבא דהלכתא למדו לשונם לומר פלוני אין לו ידים ורגלים בבה"מ הוא הדבר אשר דברתי כיוונו במאמרם שאין לו התפשטות הדעת להתנהג את עצמו במדותיו ע"י ההלכה שאמר ולכן לא כיוון יפה בהלכה עפ"י האמת וזהו אין לו ידים ורגלים הכינויים למדותיו בבה"מ כלומר בדרש שדרש אין ממש בדרשותיו כיון שאינו עפ"י מדותיו וכלל זה נקוט בידך כל מה שאדם לומד ומחדש איזה חידוש בתורה צריך להלביש כסות הבושה והמורא מפניו ית' אם פניו הולכים באמת עם התורה וחידושיו בעבודת הבורא הלא טוב לו וזה נקרא מגלה פנים בתורה כהלכה כלומר כהליכה שהולך כל ימי חייו בתורה ועבודה לאפוקי אנשים שלבם רחוק מפיהם ופוערים פיהם לבלי חק בתורה ומחדשין חדושין באורייתא מן הבא בידם אין מעצור לרוחם ומעולם. לא קיימו בעצמם אפי' דיבור אחד כל זה נקרא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה שאינם הולכים בעבודתם את הבורא ב"ה לערך תורתם ואיש אשר אלה לו בודאי לא כיון יפה בהלכה ודרוש חידושיו שחידש בתורתו אינו על פי מדותיו ואינו נכנס בלבות בני אדם כיון שמעשהו זר ופעלו סותרים את דיבורו וכמו שכתב החסיד בעל חובת הלבבות על אחד מן הפרושים אשר הלך לארץ רחוקה לבקש הטרף בתחלת פרישותו ופגע אדם אחד מעובדי ע"ז בעיר אשר הלך אליה אמר לו הפרוש כמה אתה בתכלית העורון וכו' אמר לו האמגושי ומה אתה עובד אמר לו הפרוש אני עובד את הבורא היכול המכלכל האחד המטריף אשר אין כמוהו אמר לו האמגושי פעלך סותר את דבריך וכו' ונפסקה טענת הפרוש ושב לארצו וכו' ע"ש ונמצא נשמע מהנ"ל אשר כמה צריך המשכיל ללבוש כסות הבושה וכלימה בהיות אפילו לומד תורה הרבה ואומר חכמה ומוסר ומזהיר ומצוה בטוב לעם הנלוים אליו וסרים למשמעתו על כל פנים יראה ורעד יבוא בו טרם מוציא דיבור ישכיל שפעלתו לא יסתרו את דבריו ויגלה פנים בתורה כהלכה בהליכותו שהולך בעבודת הבורא והנה בהיות כן מעשיו כל מה שלומד תורה הוא הכל ע"פ מדותיו ממילא יש לו קומה שלימה הנבנית מכללות המדות אשר בדרך כלל המה ג' קוי חג"ת כידוע ואפשר לזה כיוונו במאמרם ג' אמות לקומתו להיות מלא קומתו מראשו עד עקבו נבנה ונתקנת על פי מדותיו הכוללים ג' קוים הנ"ל ואמה לפישוט ידים ורגלים כמבואר לעשות פרטי מעשיו אפילו הגשמיות בהתפשטות הדעת וזהו לא יהך בגילוי רישא ד' אמות הכוונה כללות קומתו מראש עד עקב ואפילו מדה אחד מהמדות לא נעדרת כללותם מוקשרים בחפץ ורצון קונו ובלתי יפסיק מחשבתו אפילו רגע אחד ואזי ימשוך עליו שפע אלהים ויהי' לו הצהלת פנים מחכמה עליונה הכינוי לשמן ולזה כיון דהע"ה להצהיל פנים משמן מורה לחכמה כאמור ולא מדבר אחר וזאת תורת אדם ואם לאו עבודתו פסולה ואינה חשובה למאומה אפילו לועד תורה הרבה ועוסק במצות כי הכל תולה בפנימית מחשבתו לאן הוא פונה מחשבותיו בכל שעה ורגע. ועתה נחזור לענין והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ירצה להורות מי האיש הראוי לכנותו בשם כהן גדול כלומר עובד גדול יותר משאר אחיו בית ישראל מראה הכתוב באצבע לא כל מי שרוצה ליטול השם יבוא ויטול כי אם אשר יוצק על ראשו שמן המשחה היינו שיוצק תמיד על ראשו חכמה משפע אלהי השופעת עליו תמיד בלי הפסק וכמוזכר למעלה זה האיש נקרא כהן גדול יותר מאחיו תועלתו גדולה ומובחרת להעלות כל התחלקות המדריגות לשורשם ומקורם כי בחכמה אתברירא יכול האדם לברור טוב מרע ומקשר כל עובדא לשורשה ברצון אל לכוון אותם למחשבה קדומה וזה נקרא מצנפת כלומר על ידי עוצם הכרתו וחכמתו צונף ומכנס הכל אל מקום אחד מול זה בא הרמז בנביא הסר המצנפת והרם העטרה כמתמה ואומר וכי אפשר לומר אדם כזה שתסיר ממנו מדה מעולה בחי' מצנפת לצנף פרטי מדותיו ועובדותיו לשורשם לעשות הכל על פי התורה אשר לא יתכן כזאת כי אם כששמן על ראשו לא יחסר וכנ"ל בדברי הינוקא ולזה מתמיה הכתוב הסר המצנפת ועל כל זה והרם העטרה מדמה בנפשו להרים השכינה הנקרא עטרה להיות עטרה בראש בעלה כי נודע שיש שתי בחי' להשכינה לפעמים ברבות מעשיהם הטובים של ישראל גורמים לה עליה להיות עטרה בראש בעלה ולהיפך ברעות מעשיהם מורידין אותה כ"י למטה תחת רגליו ואומר הכתוב זאת לא זאת כלומר כיון שהסיר ממנו בחי' מצנפת מבשרו הנביא זאת לא זאת כלומר כיון שהוא מפחותי הערך וחסר עיקר היראה להיות עיניו בראשו בההוא דקיימא על ראשו לעשות פרטי מעשיו בהתקשרות ולהעלות נ"ק למקומם הרמה מכל המדריגות עבודתו אינה נחשב למאומה וטעות נגד פניו תמיד שמדמה בנפשו כאלו מעשהו הכל עבור השכינה ועושה כמצווה מהבורא ברוך הוא ובאמת תועה מדרך השכל זאת כינוי לשכינה הנקרא זאת כלומר למיעוט ההכרה סובר שמעשהו עבור צורך השכינה הנקרא זאת ובאמת לא זאת כלום אין זה עבור זאת כי אם הכל בפניות ורמאות ואין כאן קדושה כלל ועוד אומר הכתוב להיות שהסיר ממנו בחי' המצנפת המבואר לא די שתועלתו מעוטה וטעות נגד פניו בסוברו שמעשהו בעבור זאת ולא זאת נוסף ע"ז השפלה הגבה כלומר היא מדמה בנפשו שבאמצעות פעולותיו כחו יפה להגביה למעלה מדריגת השפלים והנמוכים באומרו שגם הוא מגדולי עולם ויכול להעלות התחלקות לשורש אחדותם ובאמת טעות בידו וגומר הכתוב והגבה השפל כלומר מעשהו היפך ואדרבא שמגביה הקליפות השפלה וגורם להם עליה ח"ו ע"י רוע מעשיו וכמוזכר למעלה שגורם השפעה לחיצונים ואז יש להם עליה לחיצונים ושכינת עוזינו שהיתה לראש פנה גורם לה ירידה ח"ו להשפיע לחיצונים וזהו השפלה הגבה והגבה השפל כלומר הפכפך במעשיו משפיל למטה את הגבוה ומגביה את השפלה ליונק ממקום גבוה ח"ו כנזכר ולזה נתעוררו חז"ל בזמן שמצנפת בראש כהן גדול לרמוז אל האמור אפילו בזמן הזה יש בחי' כ"ג עובד גדול את הבורא ב"ה כנזכר ואז בודאי המצנפת בראשו לקשור ולצנוף כל העובדות לשורשם וכיון שמצנפת בראש כ"ג ומעשהו ישרים ונכונים וכחו יפה להרים העטרה כינוי לשכינה בשלימות ונעשית עטרה לראש בעלה וזהו מאמרם עטרה בראש כל אדם כינוי לז"א הנקרא אדם כנודע וכל הנ"ל לא נאמר כי אם מאיש הירא ותמים במעשיו ואשר יוצק על ראשו שמן המשחה הכינוי לחכמה ולהיות מחשבתו דבוקה תמיד אליו יתברך כל יכול ואין שום דבר לבטלו כי בחכמה אתברירא ודוק והבן: