כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֽוֹ׃
תפארת שלמה
בהפטרה פ' צו אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' ואל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'. דלכאורה הדבר תמוה מה שמזרז הנביא בזה אטו בשופטני עסקינן בבעל גאוה ח"ו שיתהלל בחכמתו וכדומה. אולם הנראה כי הכתוב רמז בזה דרך הישרה שיבור לו האדם אף אם הוא לומד תורה לשמה אם הוא מתכוון למענו ואינו משגיח להשפיע בתורתו ע"י לימודו טובת העולם לכלל ישראל או אם הוא גבור הכובש את יצרו ג"כ רק למענו. או העשיר אשר הוא גומל חסד בעשרו הוא ג"כ למענו דורש טוב. בזה לא יתכן עבודתו כי העיקר שיהי' לימודו וכל הגמ"ח שעושה יהי' כוונתו להשפיע טובות וחסדים לכל העולם. וז"ש חכז"ל תיכף לת"ח ברכה כי הוא עיקר הלימוד להשפיע טובות וברכה. לזה אחר ברכת התורה אומרים תיכף ברכת כהנים יברכך כו' כי מקור הברכה ע"י לימוד התורה לשמה. וז"פ הפ' אל יתהלל חכם בחכמתו דייקא חכמתו לבד ולעצמו וכו' גבור בגבורתו כנ"ל. כיאם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. כידוע לי"ח בחי' ידיעה כי הדעת הוא המחבר ומשפיע לבחי' יסוד להוריד השפע. וזה הי' בחי' משרע"ה הי' כולל הדעת מבנ"י כמ"ש ויקהל משה את כל עד"ת בנ"י אותיות דע"ת. וז"ש ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו. פי' שהיתה מצפה ומסתכלת על בחי' הדעת איך יבוא בחי' הדעת לבנ"י אם משה לא יהי' בדור הזה כי דור המדבר נקרא דור דעה מחמת כי משרע"ה הי' ביניהם. וז"ש השכל וידוע אותי. פי' שיהי' חכם כזה להביא בחי' הדעת לבחי' יסוד נקרא אות. כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה' כי זהו רצונו ית"ש להביא שפע טוב לעולם: