הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃ (פ)
תוספתא סוטה
פעמים יוצא ומדבר עמהם א' בספר וא' במערכי המלחמה שבספר [מהו] אומר ילך וישמע דברי כהן במערכי מלחמה מה הוא אומר (דברים כ׳:ה׳) מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו נפל [ביתו] ובנאו ה"ז חוזר ר' יהודה אומר אם חדש בו דבר חוזר ואם לאו אין חוזר ר"א אומר אנשי שרון לא היו חוזרין לבתיהן מפני [שמחדשין] אותן פעם אחת בשבוע.
תוספתא (ליברמן)
אין לי אלא בונה ביתו ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארש אשה ולא לקחה, מניין בנה בית וחנכו ולא שהה שנים עשר חדש, נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חדש, ארש אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חדש, מניין שאין זזין ממקומן, ת"ל כי יקח איש אשה חדשה, דבר זה בכלל היה ולמה יצא, להקיש עליו לומר לך מה זה מיוחד שאירש אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חדש שאין זזין ממקומן [אף כולן כן]. למדה תורה דרך ארץ, נתמנתה לאדם פרנסה יקח לו בית, חזרה נתמנתה לו יקח לו שדה, חזרה ונתמנתה לו יקח לו אשה, שנ' מי האיש אשר בנה, ומי האיש אשר נטע, ומי האיש אשר ארש. וכן שלמה אמ' בחכמתו, הכן בחוץ מלאכתך וגו'. הכן בחוץ מלאכתך, זה בית, ועתדה בשדה, זה שדה, אחר ובנית ביתך, זו אשה.