וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃
אור המאיר
ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש. לכאורה משולל הבנה מה זה שאלה ומה זה תשובה כי אין התשובה מעיקר השאלה מי את בתי היה להשיב אנכי רות וגם מלת ותגד מורה רזא דחכמתא כמו דאיתא כל מקום שנאמר לשון הגדה מורה לשון חכמה וחכמת מה השיבה אמנם ע"פ דרכינו יתפרש ע"נ כי צדקות הצדיקים המעלים ומגביהים איברי השכינה למקומם הרמתה תועלתם גדולה ומובחרה לגרום לה דיבורים להתפאר במעשיהם הטובים שהן המה העוסקים בבניינה ולזה בא הרמז ותבא אל חמותה כלומר בעלות השכינה אל עולם המחשבה עולם הבינה בכשרון פעולת הצדיקים בא השאלה מי את בתי כלומר מי ומי הגורם לך עליה ע"ז בא התשובה בלשון הגדה המורה רזא דחכמתא ותגד את כל אשר עשה לה לה דייקא אופני עשייתה ותיקונה ומי הוא זה האיש אשר ישר הולך רומז לצדיקי הדור: