קישורים על שמות יא:ז

לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין. ובפרשה זו כ' ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה וגו' כלב היינו קליפת עמלק כמ"ש בזה"ק (ח"ב סה א) דשור וחמור קלי' עשו וישמעאל וכד מזדווגי כחדא נפיק מתקיפותא דילהון דאקרי כלב וכו' הרי אני מוסר אתכם לכלב מיד ויבא עמלק וכמו שכ' דפנימיות שור וחמור ומ"ו גימט' כל"ב. והוא רק כלב נובח מה נשתנואלו מאלו ועיקר קטרוגו על קדושת הברית וכמ"ש (מדברי תורה תצא) שהיו מחתכין מילותיהם של ישראל וזורקין וכו' שאומר שאינו אמת דעמך כולם צדיקים שאף בישראל יש כמה שפוגמים בזה. והמן מבני בניו אי' (מגילה יג :) ליכא דידע לישנא בישא כהמן דהיינו שקטרג למעלה על ישראל ישנו מן המצות ואף רבנן עם א' הוא. וזה הקטרוג היה גם ביציאת מצרים מה נשתנו אלו מאלו וכמ"ש במד' (שמות רבה פ' כא) ובזה"ק (ח"ב קע ב). וקדושת בכורי ישראל שלא מתו היה מפני שבכורי ישראל מולים וכמ"ש בזה"ק פ' זו (לו א) ופסח ה' על הפתח זה פתח הגוף וכו' זו מילה וכו' והוא יושב פתח האהל משום דאתגלייא יוד וכו' ובאמת עיקר מילה הסרת הערלה אבל התגלות היו"ד ע"י פריעה ואיתא בזה"ק (שם מ ב) אמאי אקרי לחם עני כו' מ"ט משום דלא אתפרעו וכו' וכמש"ש לעיל מינה (ע"א) אימתי אתפרעו בשעתא דכתיב שם שם לו חק ומשפט וגו' ואע"ג דאוקימנא האי קרא במלה אחרא כלא הוה ויאות ע"ש והוא דבמכילתא דרש שם לו חק על שבת ובגמ' (סנהדרין נו :) אי' שבת וכיבוד כאשר צוך במרה ועל זה א' דכלא הוה ויאות דהיינו דודאי נדרש חוק על מילה והיינו הפריעה אך כ"ז שלא נתגלה הקדושה ע"י הפריעה לא יכלו לזכות למצות שבת שהוא דומה למלך יושב ומטרונה יושבת כנגדו (כמו"ש שמות רבה סו"פ כה) וזהו רק אחר שנתגלה הקדושה ע"י הפריעה וכמ"ש והוא יושב פתח האהל משום דאתגלייא יוד וכו' בפתח האהל דהיא צדק לאתבסמא בחסד וכו' ע"ש. ומילה נקרא חוק וכמ"ש (מדברי תורה לך כ' תזריע ה) ופערה פיה לבלי חק למי שאין בו חק ברית מילה ומנין שהיא נקראת חק וכו' וכן נוסח הברכה (שבת קלז :) חוק בשארו שם. ועל כן דרש שם לו חק על הפריעה ואמר דמקודם נאמר לחם עני ואחר כך כשנכנסו לא"י עאלו גזירין ואתפרעו כ' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו' מפרש הזה"ק לא תחסר כל בה על מדת כל שהוא מדת צדיק יסוד עולם כמ"ש (זח"א לא סע"א) כי כל גו' דאחיד בשמיא ובארעא וכו' וכיון דאתנהרא מכל שוב אינו לחם עוני וכמ"ש בזה"ק (שם רמה סע"ב) דאתעביד לחם פנג (ונת' מא' ד). ואברהם אבינו ע"ה אף דאי' (יבמות עא :) לא ניתנה פריעת מילה לא"א היינו שלא הוצרך לזה שכבר נתגלה הקדושה ונצרך רק לחתוך הערלה ולהשליכה והקדושה נתגלה ממילא וזה נרמז במ"ר ופירש"י סו"פ לך. אבל ישראל במצרים כל זמן שלא פרעו המילה היה עוד מקום לקלי' עמלק לקטרג למה ניצולו בכורות ישראל. ואף שמצד השי"ת כבר הוסר הערלה מהם אבל כיון דלא אתגלייא יוד שאינו בהתגלות יכול לקטרג ועז"נ ולכל בנ"י לא יחרץ כלב וגו' שסתם השי"ת פיו ולא הניחו לקטרג אף שהיה לו מקום כנ"ל. וכתיב למאיש ועד בהמה שבזה היה הקטרוג יותר למה נבדלו בהמות ישראל ולא מתו בכורי בהמתם וזה מורה שיש קדושה גם בבהמת ישראל וכדאיתא (ע"ז כב :) חביבה עליהן בהמתן של ישראל וכו' ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן שהועיל אף להכניס קדושה בבהמות ובלעם שהיה כעין קליפת עמלק כנודע לא יכול להבין שיהיה קדושה בענין זה וכמ"ש (נדה לא.) וע"ד זה נסמית עינו של בלעם הרשע א' מי שהיא טהור וקדוש ומשרתיו טהורין וקדושין יציץ בדבר זה וכו' שלא האמין שיהיה בישראל קדושה בענין זה. ואיתא (זבחים קטז.) לא קרבו שלמים ב"נ והיינו דב"נ יוכל להקריב עולות שהוא כליל לה' אבל להיות לו הנאת הגוף בקדושה כמו אכילת שלמים אין בכח הב"נ. ומי שעושה כמעשה בהמה נקרא בהמה וכמ"ש במד' (תנחומא תרומה ג) ומה בינך לביניהם אתה אוכל ושותה והן אוכלים ושותים אתה פרה ורבה והם וכו' ע"ש דכל שעושה כמעשה בהמה נקרא בהמה כיון שעושה להנאת גופו כבהמה. ועל זה קטרוג עמלק טול מה שבחרת ועז"נ ולכל בנ"י לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה שסתם השי"ת פיו שלא קטרג אף על קדושת בהמת ישראל וכ"ש בישראל אף מי שהוא כבהמה מכל מקום ועמך כולם וכגו' מאן דאתגזר אקרי צדיק (כמ"ש זח"ב כג א) וזש"נ למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל שזהו מצד השי"ת כנ"ל. ובשבת שהיא התגלות הקדושה ואתגליא יוד ואתברך בפתח האהל מדת צדק אומרים לבר נטלין וכו' שא"צ לסתום פיהם שאין להם מקום קטרוג כלל ולא עאלין כלל דשבת ברזא דברית כנודע. ובשבת יוכלים לתקן פגם זה וכמו שאמרנו ממ"ש (שבת קי"ח :) שהמשמר שבת אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו וכש"כ פגם זה. וגם להבא ע"י שמירת שבת משומר מהעבירה וניצול מקטרוג היצר הרע כמ"ש במכילתא ופע"ח. ואין מקום לכלב לכנוס כלל: