וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃
פרי צדיק
בזוה"ק (רפ"ז) אמר ר"י א"ה והא כ' ויקם משה את המשכן וגו' וכ' ולא יכול משה לבוא וגו' וכ' ויהי משה בהר וגו' וכ' ויקרא אל משה משמע דמשה בטורא דסיני הוה בההוא זימנא דקרא לי' וכ' מאהל מועד ואהל מועד לא הוי בטורא דסיני וכו' א"ל בההוא זימנא אשתלימו ארבעין יומן כו' עננא אחרא עלאה הוה מתקין משכנא כו' תרי ענני הוה חד דעאל בי' משה וחד דשארי על משכנא ובס"א ענן דנהיר וענן דחשיך. והכל א' לפי פי' הגה"ה רח"ו ז"ל שפי' חד דעאל בי' משה סוד ענן מלכות, וחד דשארי על משכנא בינה, והיינו ענן דחשיך מלכות מדת לילה, סיהרא שיש דמיכסי סיהרא והוא ענן דחשיך, וענן דנהיר בינה, דחו"ב תרין רעין דלא מתפרשין כמ"ש (בזוה"ק ד' ע"א) ותמיד נהיר מאמר יהי אור שכנגד חכמה, דבשמא קדושא, ובנציצי אורות הביא משמונה שערים צ"ע דהא פ' ויהי משה בהר בסו"פ משפטים ומה שייך לפ' ויקרא אל משה וידבר אליו מאה"מ והניח בצ"ע. ובאמת בתי' הזוה"ק מפורש שבההר הי' אהל מועד ומשכן. והי' שם חד עננא דשארי על משכנא. אך מצינו (חגיגה ו:) לר"ע כללות ופרטות נאמרו למשה בסיני ונשנו באוה"מ, וכל ס' ויקרא נאמר גם כן בסיני אע"פ שלא נכתב כמ"ש בפירש"י, ובר"פ בהר פירש"י מתו"כ מה שמיטה נאמר פרטותיה וכללותיה ודקדוקיה מסיני אף כלן וכו' ומה שפרט בשמיטה ויובל כיון שזה נוהג בארץ ישראל והוה ס"ד שנאמר בביאתן לארץ וקמ"ל שנאמרו גם כן בסיני, ונלמד מכאן לכהת"כ שנאמרו כללות ופרטות מסיני, ובסו"פ התוכחות כ' אלה החוקים וגו' בהר סיני ביד משה, וכן בסוף ס' ויקרא אלה המצות וגו' בהר סיני: