לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
תפארת שלמה
עוד בד"א ירצה לקרבן אשה לד'. יבואר עפ"י הפ' לדוד אליך ד' נפשי אשא ד' אל אבושה כו' חטאות נעורי ופשעי אל תזכור. לפי הידוע כי המזמור זה הוא עפ"י נוסח ספרד בנפילת אפיים. כידוע שדוד המלך ע"ה הי' כל ימיו במסירות נפש כמ"ש אליך ד' נפשי אשא שהי' מוכן תמיד במס"נ. ואעפ"כ הי' מתפלל ד' אל אבושה. פי' אף אם תלך ממנו הנשמה למקור חוצבה ולא תהי' מתוקנת כראוי בהאיך אנפא יעול לאכול נהמא דכסופא רק יראה לתקן הכל כראוי בעודו בחיים חיותו. ובזה המשך כל המזמור חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כו'. וזה ג"כ פי' הפ' שבעת ימים יהי' תחת אמו הם ז' ימי הסוכות בתשובה שלימה אם לבינה תקרא כמבואר לעיל. ואז ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה להיות מוכשר וכלי הראוי למסירות נפש כדי להתקרב אל ד' ולעשות היחוד ודביקות בשם הוי' ב"ה כמ"ש ואתם הדביקים בד' אלהיכם. כי בזמן הגלות הפירוד בין י"ה לו"ה כמ"ש בהפרידו בני אדם. לכן מצינו בר"ע שהי' אחר החורבן ואז הי' הפירוד מאד ביתר שאת. לזה אמר שכל ימיו הי' מצטער כו'. וכן כל עשרה הרוגי מלכות אף אם אמנם היו כמה אלפים מבנ"י שמסרו נפשם על קדושת השם. אולם הם העשרה המובחרים שעמדו על נפשם למסירות נפש עבור ספירת המלכות שנפלה אז וע"י המסירות נפש עשו היחוד למעלה כידוע לי"ח: