יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃
תפארת שלמה
יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה כו'. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. דהנה יש צדיקים המתהלכים בעולם הזה לפני הש"י ב"ה שאין להם שום שמחה אחרת רק במה שמסתכלין בהישועה והגאולה העתידה ב"ב שיתגדל ויתקדש שמו ית' בעולם. כי לע"ע בהגלות אינם יכולין לסבול עוד את גודל הצער והעוני של ישראל והשכינה רק בזה הם משתעשעים בהישועה העתידה להיות וכמ"ש דוד המע"ה תנחומיך ישעשעו נפשי וכן יגל לבי בישועתך שלמעלה כביכול. אך בזה יגל לבי ולכך אשירה לד' כי גמל עלי. פי' שגמלנו ברחמיו ונתן לי שכל ובינה הזה כי אצפה ואשמח בישועתך. וזהו יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו. פי' מעשיו נקראים הצדיקים כמ"ש ועמך כולם צדיקים כו' מעשי ידי להתפאר. הנה אמר הכתוב כי בזה שיהי' כבוד ד' לעולם ויתגדל ויתקדש שמו אך בזה ישמח ד' את הצדיקים. וזהו ברוך משלם שכר טוב ליראיו ומהו השכר שלהם. בזה שמראה להם כי הוא חי לעד וקים לנצח. וז"ש ובכן צדיקים יראו וישמחו כו' ועולתה תקפץ פיה וכו' ימלוך ד' לעולם כו'. וזהו שאמר דוד המע"ה לכל תכלה ראיתי קץ ר"ל ראיתי את הקץ עין בעין שהוא זכה לראות מיד את כל הישועה העתידה לכך ראיתי כי רחבה מצותך מאד שלעתיד הלא יתגלו טעמי המצות וסודם באור ד' לכך ראה זה דוד המע"ה מיד כי רחבה מצותך מאד לכך מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. והנה לכך עיקר השמחה של כל הצדיקים בעולם רק ממה שיהי' לעתיד. וזהו שנאמר ביעקב אבינו ע"ה ומשמחתך ששמחת בו פי' השמחה שלך ממה שיהי' לע"ל. זהו הוא ששמחת בו. וז"ש הכ' בשוב ד' את שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל. כי אין לו שמחה אחרת רק מזה שיהי' בשוב ד' את שבות עמו בזה יגל וישמח. ולכך צורתו חקוקה בכסא כבוד כמ"ש וכסא כבוד ינחילם. ועל השמחה הזאת הוא שהתפלל דוד המע"ה ורוח קדשך אל תקח ממני השיבה לי ששון ישעך. איך בקש זה אחר אותו מעשה. אך כאשר לא הי' יכול לתפוס שום שמחה בעולם רק מה שיהי' לעתיד לכך בקש רוה"ק שיוכל לראות כל זה. וז"ש הכ' האיש אשר עמו אנכי בצרה שמשתתף בצערי הנה האיש הזה יזכה לאורך ימים מבחי' ארו"ך אשביעהו ואראהו בישועתי גם מיד בעודו בעולם הזה. וזהו ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת פי' על זו הבחי' שישמח נפשנו רק בישועתך רק בזה טהר לבנו לעבדך באמת שיהי' כל מגמתינו ושמחתנו לא על שום דבר שבעולם רק בישועתך זה יהי' באמת: