שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה בָּרֲכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃
תפארת שלמה
בשרו מיום אל יום ישועתו. הנ"ל לפרש שזה קאי על הקב"ה כביכול כמ"ש נגילה ונשמחה בישועתו. כי כביכול הקב"ה בעצמו מצפה על הגאולה שלימה במהרה. לכן האמנם כי עברו עלינו אורך הגלות צריכין אנו להיות מצפים לישועה בקרוב. וז"פ בשרו מיום אל יום. מיום שעבר אל יום ההוה כי קרוב הוא לישועתו. כי מה שעבר מזמן הגלות שפוחת והולך ממנין הקץ הוא יותר קרוב לישועתו. וזה נרמז בתורה תיכף בבריאת העולם כתי' והארץ היתה תוהו ובוהו רמז על הגלות שהוא חשך וכתיב אח"כ ורוח אלהים מרחפת על פני המים זה רוחו של משיח כמ"ש רוח אפינו משיח ד':