גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכָל־חֶפְצֵיהֶֽם׃
תפארת שלמה
גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם וכו'. הנ"ל בזה על ענין חנוכה. דהנה הקדושת לוי זי"ע הקשה למה נס של חנוכה הוקבע לדורות לזכרון ולא כן בשאר הניסים הדומה להם כגון נס של הצלת סנחרב וכדומה הרבה ע"ש בדבריו הקדושים. אך הנ"ל לפרש דהנה כתיב זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיו מהו ענין שייכות המשפטים אל הנפלאות. אכן משפטים הם התורה ומצות דהנה כן הוא ענין הנס הגדול הנעשה ברצון הבורא ית"ש הוא להיות רצון הבורא ב"ה לחדש להם הלכות ומצות לישראל. הנה ע"י השפעת אורו הגדול ית"ש בשעת הנס ההוא הנה עי"כ הוא משפיע וממשיך להם התורה והלכות לישראל וכל עיקר הנס הוא ע"י ההלכות והמצות האלו והשפעתם שנתחדשו בעולם שע"י חדושי ההלכות הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כנודע. הנה זה שאמר הכתוב זכרו נפלאותיו אשר עשה להודות לד' עליהם. וע"י מה יהי' הזכרון אמר הכתוב מופתיו ומשפטי פיו כי הלא נתחדשו מזה משפטים ותורות כגון הלכות חנוכה. הלכות פורים. והתורה היא נצחית ולא תשכח לעולם. וזהו זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור היא התורה שניתנה בכך כנ"ל וע"י התורה יש זכרון לנפלאותיו. וז"ש בהמגלה ליהודים היתה אורה זו תורה כמ"ש ותורה אור. כי מכח התורה נעשה הנס לישראל ונתחדש להם חדושי תורה בענין המגלה. בחי' נר חנוכה הוא מאור העליון אור התורה. וזהו והאר עינינו בתורתך. נר לרגלי דבריך. וכן בחנוכה אמרו ז"ל מאי חנוכה דת"ר ע"ש פי' ששואל מאי חנוכה ומה ענינה ומתרץ דתנו רבנן זה עיקר מכח התורה ללמוד דברי רבנן וסברתם כנ"ל. וזה נ"ח נר מצוה ותורה אור. אבל אם אין בבחי' הנס התחדשות התורה הנה הוא רק לשעה כשאר הניסים אשר נעשים לישראל. וזהו גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם שנעשה תורה ודרושים והלכות ולכך הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד שהם נצחיים כמו התורה זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ד' ע"י התורה שנתן לישראל. ובזה מתורץ קושיית הקדושת לוי כנ"ל:
פרי צדיק
גדולים מעשה ה' דרושים לכל חפציהם. ידוע לי כל מה שברא הקב"ה בעולמו היא כדי שיקח האדם ממנו לימוד לעבדות ה' ושהכל ברא לכבודו, וכמ"ש בשם הרה"ק מפשיסחא זצ"ל על מ"ש שנקראו שמו שדי שאמר לעולמו די היינו שהוא די ללמוד ממנו הכרת השי"ת, וכשבא אברהם אבינו ע"ה וראה בירה אחת דולקת תמה וכו' אפשר לבירה בלא מנהיג עד שהציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל הבירה (כמ"ש ב"ר פ' ל"ט) ופי' ביה מש"נ מלאה הארץ קניניך והיינו שכל הארץ נתמלאה מקנינים שיקנה האדם עי"ז ידיעת השי"ת, ומה השי"ת רוצה ממנו, וכל דבר שבא לנגד עיני האדם, בכוון ובהשגחה פרטיות נזדמן דבר זה לנגד עיניו כדי שילמוד א"ע ממנה, וכמו שמספרין מהרה"ק ר"ר זושא זצ"ל שהלך בדרך לתימו, ובא לנגדו ערל וביקש אותו שיסייעהו להעמיד את העגלה עם שחת (שקורין הא) שלו שנפלה, ואמר לו שאינו יכול, והשיב לו הערל יכול אתה אבל אינך רוצה, ואמר ע"ז הרה"ק הנ"ל שרמזו לו שהה"א תתאה נפלה וביכולתו להעמידה רק שאינו רוצה, וכן מ"ש (בגמרא ריש סוטה) רבי אומר למה נסמכה פ' נזיר לפ' סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ולמה יזיר עצמו הא היא לא חטא רק שהוא כמ"ש שכיון שהזמין השי"ת לנגד עיניו הסוטה בקלקולה אין זה אלא כדי שילמד א"ע להזיר עצמו מן היין, וזש"נ גדולים מעשי ה', במה שהם דרושים לכל חפציהם שכל מי שחפץ לקח איזה לימוד לעבדתו ית"ש יכול לקח לעצמו ממעשה ה':
פרי צדיק
במדרש (שוח"ט תהלים) גדולים מעשי ה' הוא גדול ומעשיו (כצ"ל וכ"ה בדפו"ח) גדולים, גדול היינו בלא שיעורעד עתיקא למעלה מהתפיסה, שכל הנעלם מכל רעיון, ומהלליו גדולים דכתיב אז וגו' הגדיל ה' לעשות עס' אלה עם ישראל והוא כמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית שהעולם נברא בד"ת כמ"ש (ריש ב"ר) אני הייתי כלי אומנתו כו', ואחר כך מחדש בכל יום חידוש הלכה בב"ד של מעלה כמ"ש ב"ר פ' מט) וע"י חידוש ההלכה מחדש בכל יום מע"ב, ואחר מתן תורה נמסר חידוש תורה שבעל פה לחכמים ונקראו ת"ח בנאין שעוסקין בבנינו של עולם (כמ"ש שבת קיד.) וזהו הגדיל ה' לעשות עם אלה שמופיע השי"ת בלב החכמים מטלא דעתיקא טל שבו עתיד להחיות את המתים (שבת פח:) והו הגדיל וגו' ומה שכרו הוד והדר פעלו הוד והדר לבוש הראשון מעשרה לבושים שלבש השי"ת (כמ"ש מ"ר ואתחנן ושיר השירים) והם כנגד ע"ס ובפסיקתא (שוש אשיש) חשב לבוש הראשון הוד והדר וכן נראה מהפסוק ה"א גדלת מאד גדול מורה על עתי"ק וכ' הוד והדר לבשת ואחר כך עוטה אור כשלמה שהוא מא' יהי אור וכמש"נ (ב"ר פ"ג) מהיכן נבראת האורה וכו' נתעטף הקב"ה והבהיק אורו כו' ומאמר יהי אור לבוש הב' חכמה, לבוש הוד כתר וכמ"ש בתוס' (שבת פח. שבא משה ונטלן) של הוד היו, והדר איתא בגמרא (שם קנב.) הדרת פנים זקן, דיקנא דעתיקא וזש"נ לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי שהוא כתר על הראש, וזה זכה א"א כמ"ש (ב"ר סו"פ נח) בא ולבוש לבושי וזש"נ ואברהם זקן שהוא ע"ה היה הראשון שזכה להשיג שיש שכל נעלם מכל רעיון וז"ש (ב"מ פז.) עד אברהם לא היה זקנה (ונת' כ"פ) ואלו הב' כתרים הוד והדר נמסרו לישראל במ"ת, וכ' הוד והדר פעלו שמעשה צדיקים נכתבו גם כן ע"ש הקב"ה כמש"נ מקדש ה' כוננו ידיך ונדרש (כתובות ה.) על מעשי ידיהן של צדיקים וכן מש"נ ומעשה ידיו, מעשי ידיהן של צדיקים מי מגיד הרקיע, ופעלו היינו אור הראשון כמ"ש (ב"ר סו"פ י"א) ומנין ששכרן של צדיקים נקראמ לאכה שנ' מה רב טובך וגו' פעלת לחוסים, והיינו עדמ"ש בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים התגלות מאמר יהי אור חכמה, ה"פ אורה כ' כאן כנגד ה' חומשי תורה (ב"ר פ"ב). טובך אין טוב אלא תורה (ברכות ה.) רב טובך אשר צפנת היינו טלא דעתיקא, יוד חכמה קוצא דיוד רמיזא לאין (זח"ג ס"ה ב) עתיקא סתומא דכל סתומין דאיקרי אין (זח"ב סד ב) ובשבת התגלות עתיקא כמ"ש (זה"ק שם פח א) והאי יומא מליא רישי' דז"א מטלא דנחות מעתי"ק כו' תלת זימני כו', וז"ש במדרש (שוח"ט) וכה"א יראה על עבדיך פעלך היינו שזוכין לאור הגנוז של תורה שבעל פה טלא דעתיקא, והדרך על בניהם שזוכין לכתר הדר והמדרש מדלג פ' דרושים לכל חפציהם, שכל חפציהם ד"ת כמ"ש (זח"ג כט ב) דת"א כשבתות שהם תמיד פנוים לתורה, ואיתא וכל מעשיך יהיו לש"ש היינו שכשיהיה המכוון לש"ש אז כל חפציהם בכלל חפצי שמים והם דברי תורה, זכר עשה לנפלאותיו נפלאות פל"א עליון עתיקא, וכמו בקי"ס דבעתיקא תליא (כמ"ש זח"ב נב ב) כ' שם מי כמוכה גו' עושה פלא וכעין מש"נ כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות ומזה יש רק זכר בעולם הזה זכר עשה וגו' אבל העיקר יתגלה ביום ההוא כשיאיר היום כענין מש"נ ויקרא א' לאור יום מדת עתיקא דאקרי הוא (כמ"ש זח"ג רצ א). ואמר במדרש צדקתו עומדת לעד וכה"א צדקתך צדק לעולם, שזוכין ללבוש הוד והדר, וצדקתו עומדת לעד שלא יתבטל, וכן צדקתך צדק לעולם כשיש זיווג צדיק וצדק כחדא אינון (זח"א קפב ב) ויחוד קוב"ה ושכינתי' ו"ק היא כשיש התגלות יחוד י"ק, כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קס ב) עילת העילות לא שריא תמן וכאלו לא הוה קוב"ה חד עם שכינתי' וכשיש יחוד קובה"ו ע"כ יש יחוד י"ק עלות העלות כ"ע, הוא כל שם הויה וזה צדקתך צדק לעולם, וזה מתגלה בשבת שהוא מעין עולם הבא כמ"ש (ברכות נז:) ועיקרו יתגלה לעולם הבא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: