עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃
תפארת שלמה
עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו. הנראה לבאר עפ"י מ"ש בגמ' שמעתי שמקריבין אעפ"י שאין בית. פי' כי עיקר הקרבן שהי' בבהמ"ק הוא הרצון של האדם שהי' סומך ידיו על קרבנו ומתודה עליו אשר חטא. והכהן כאשר הקריב למטה אזי גם למעלה עמד מיכאל הכהן הגדול והקריב רצונו של האדם לפני הש"י ב"ה וז"ש כי היום ד' נר"אה אלי"כם אותיות אהר"ן מיכא"ל. וז"ש בהמ"ק שלמטה מכוון נגד בהמ"ק שלמעלה. לכן גם עתה לא יחסר למעלה להקריב הרצונות טובים של בנ"י להקריב כל הקרבנות כל אחד במועדו. וז"ש שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית כי למעלה נוכל להקריב הרצונות שלנו כמו בזמן הבית. וז"פ עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. רמז על הרגלים שלנו עודם עומדים למעלה בשערים של ירושלים שלמעלה. ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו. כי בהמ"ק שלמעלה מכוון נגד בהמ"ק שלמטה. וז"ש בנוסח התפלה ושעירי עזים נעשה ברצון. כי הרצון הוא כאלו הי' בפועל ממש. והביאנו לציון עירך ברנה וכו' ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו' ואת מוסף יום החג הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך. פי' יום החג הזה ממש. כי בכל דור ודור בהגיע יום החג עולה למעלה הרצון שיש לנו ביום הזה להקריב כאלו נעשה בפועל ממש. שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך. ע"י שאנו מתפללים על שלום ירושלים שלמטה ישליו אוהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך הוא ירושלים שלמעלה למען בית ד' אלהינו אבקשה טוב לך: