שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃
פרי צדיק
שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. היינו שלעתיד יראו כל נפשות ישראל שכל הריחוק והדינים שעברו עליהם בעולם הזה היה רק בדמיון למראה עין וכענין החלום ועד"ש (עירובין יח :) על אדם הראשון שבהק"ל שנים חזא לאונסיה. אבל באמת הכל ניתקן לעתיד. והוא ענין פרשת משפטים גמר התיקון של שובבי"ם בפרשת כי תקנה עבד עברי כאשר אמרנו שמרמז שכל נפשות ישראל יש להם תיקון שמי שלא פגם כל כך בשביעית יצא וכדאי' במ"ר כשם שבראתי העולם בו' ימים ונתתי בז' כך יעשה עמך ו' שנים ויצא בן חורין. וגם אם פגם יותר והגיע לתכלית הריחוק כש"נ אחר כך ואם אמור יאמר אהבתי וגו' שהוא מגושם כל כך בתאותו להשפחה וזרעה שאין להם שייכות עמו רק למלא תאותו. ואינו רוצה לשוב בתשובה גם כן. יש לו תקנה על ידי יובל העליון וכש"נ ביובל ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו. ומספר ימי שובבי"ם מ"ב ימים שבששה שבועות. והוא כנגד שם מ"ב שבאנא בכח שהוא מסוגל לעליית נשמות לשרשם והוא כענין הששה שבועות של ימי הספירה שמפסח ועד עצרת שהם גם כן מ"ב ימים של השם הק' לרמז הנזכר: